Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא בצדקתך, אתה בא לרשת, כי ברשעת הגוים. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא:
Nicht wegen deiner Frömmigkeit kommst du dahin,... einzunehmen, sondern wegen der Frevelhaftigkeit der Völker, dieses כי = אלא sondern.
Ruchlosigkeit dieser Völker. Die neuesten Ausgrabungen brachten grausige Zeugnisse der Rohheit und widerwärtigen Unkeuschheit ihrer Kulte an den Tag.
nicht um dein Verdienst. Eine Illustration ist v. 8 mit dem überzeugendsten Beweis für Israels Sünde: das Goldene Kalb.
Aufrichtigkeit deines Herzens. Bezugnahme auf Israels Unglauben und Auflehnung; s. v. 20 f.
לא בצדקתך, בעבור צדקתך, והטעם אחד מב' דברים אמת, ברשעתם הפסידו נחלתם, ומה שאתה זוכה בה לא בצדקתך, שהרי זכור לא תשכח את אשר הקצפת וגו', אלא למען הקים את השבועה וכו' · (הרשב"ם), ולדעת המתרגם האשכנזי גם תיבות וברשעת הגוים האלה וגו' שבפסוק ד' מדברי משה, וכן נראה ממה שהסב הדבור מדבר בעדו אל הנוכח ואמר מפניך, ובפסוק ה' כפל המאמר לא בצדקתך וגו' כי אם ברשעת וגו' למען הקים וגו' · והשעור עקר הכוונה להוריש את הגוים האלה ברשעתם, והואיל שהוא מוריש אותם, הוא נותן את הארץ לך למען הקים וגו', אבל לא בצדקתך · ובפסוק ו' אמר וידעת וגו' והוא נמשך למה שאמר אחריו, כי עם קשה עורף אתה, והשעור מזה תוכל לדעת שלא בצדקתך אתה בא לרשת את הארץ, שהרי עם קשה עורף אתה · עיין התרגום : ולמען הקים את הדבר , שאמר ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ודור רביעי ישובו הנה (בראשית ט"ו טז) . כתב הרמב"ן , ויש על השואל לשאול שהרי אמר כי מאהבת ה' אתכם (שם ז' ח'), והנה הם אהובים למעלה , והשם לא יאהב רק את הטובים , כי רשע ואוהב חמס שנאה נפשו א"כ גם בצדקתם ירשו ארץ . והתשובה כי שם ידבר עם ישראל בכללם , וכאן יוכיח הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר ע"כ . והנה על דעתי אין מקום לשאלה זו , כי שם אמר מאהבת ה' אתכם הוציאך מארץ מצרים , ויתכן שכל זמן שהיו במצרים טובים היו את ה' ומאמינים בו ובמשה עבדו , וראוים היו להיות אהובים למעלה ולהגאל מבית עבדים , אמנם אח"כ למן היום אשר יצאו ממצרים החלו להיות ממרים , ואין צדקה ויושר לבב נמצא בם , ונתמעטה האהבה הקודמת , עד שנשאר להם ברית אבות בלבד : ומה שאמר להלן ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם , אינו סותר לזמן הנרמז כאן , כי יתכן שמשם ואילך יאמר דעתי אתכם , שהיו נתונים ומסורים אליו לרעות אותם ולהכנס בתבונתו , ולפקוד על עניניהם , וזהו ענין הידיעה :
V. 5. ישר לבב ist die nur auf das Pflichtgemäße gerichtete innere Gesinnung. צדקה ist die Legalität der Handlung, ישר לבב die Legalität der Gesinnung. Das eine ist wohl ohne das andere denkbar. Erst beides zusammen macht den wahrhaft sittlichen Menschen. Du kannst dich noch weder des einen noch des andern in genügendem Maße rühmen. – כי ברשעת וגו׳. Es sind nur zwei Momente bei deinem siegreichen Einzug ins Land wirksam. Das volle Schuldmass der Völker bestimmt ihren Untergang, und der deinen Vätern geleistete Verheißungsschwur lässt dich an ihre Stelle treten.