Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Wer gäbe, daß diese ihre Gesinnung ihnen bleibe, mich zu fürchten und alle meine Gebote zu hüten alle Tage, damit es ihnen und ihren Kindern auf ewig wohl ergehe.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wenn dieser Sinn nur bei ihnen beständig bliebe, mich zu fürchten, und alle meine Gebote jederzeit zu halten, damit es ihnen und ihren Nachkommen beständig wohl gehen möge.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Daß ihnen doch ihr Herz alle Tage so bliebe, mich zu fürchten und all meine Gebote zu beobachten, damit es ihnen ewig wolergehe und ihren Kindern.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווען דיזער זין נור בייא איהנען בעשטענדיג בליבע, מיך צו פירכטען, אונד אללע מיינע געבאטע יעדערצייט צו האלטען, דאמיט עס איהנען אונד איהרען נאכקאממען בעשטענדיג וואהל געהען מעגע ·
Onkelos
לְוַי דִי יְהֵי לִבָּא הָדֵין לְהוֹן לְמִדְחַל קֳדָמַי וּלְמִטַר יָת כָּל פִּקוּדַי כָּל יוֹמַיָא בְּדִיל דִיֵיטַב לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן לְעָלָם
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

daß doch dies ihr Gemüt. »Auch Gott kann einen Wunsch dieser Art äußern, da ja dem Menschen die Willensfreiheit gegeben ist« (Biur). Leider folgte jedoch auf diese erhabene Hochstimmung der Israeliten bald eine scharfe Reaktion — der Abfall durch die Verehrung des Goldenen Kalbs.
auf daß es wohlgehe. Nicht Gott hat Vorteil davon, wenn der Mensch Seinen Willen erfüllt, sondern dem Menschen gereicht dies zum Heile.

Biur von Moses Mendelssohn

מי יתן, כי הבחירה חפשית לאדם, ועיין (שמות ז' ג'), בבאור ואני אקשה : לבבם זה, דעתם זאת : למען ייטב, לא למעני כי אם תצדק מה תפעל לי, אבל למען ייטב · והנה לבב כל ישראל הי' במעמד ההוא טהור ורוח נכון בקרבם שהאמינו בה', אחרי אשר שמעו הדברות הקדושות האלה, והי' דעתם ואמונתם זכה וברורה מכל ספק ומכל פקפוק, ולבם בטוח שכל הדברים האלה נובעים ממקור החכמה העליונה, ממקור חיים וחסד עד בלי תכלית, ולכן לא רצו להסתכן עוד, כדרך המאמינים ואינם מאמינים, שלא תתיישב דעתם עד אשר יראו מופתים רבים ' כי הי' די להם בנס המופלג הזה לשמוע איש קול אלהים ויחי, ולא חקרו עוד, אבל בקשו שידבר משה עמהם ואל תאכלם האש הגדולה · וכתב הרמב"ן ז"ל שבקשו ממשה שלא ישמעו קול השם הנכבד לא ביום הזה ולא בדור מן הדורות לעולם, וכן יאמר להם משה נביא מקרבך מאחיך וגו', וכל הפרשה ההיא, א"כ השאלה הזאת לדורות היתה עכ"ל, מהסכי' למה שפי' למעלה בסוף דבריו על ולא יסף, שלא השיגו כל קולם אלא הקול ההוא בלבד · וה' הרואה לבות בני אדם ראה וייטב בעיניו, לכן אמר היטיבו את אשר דברו, מי יתן וגו' לך אמור להם וגו', ואל תתמה שלא מצינו זה המאמר מאת השם למעלה בסדר יתרו, כי כן דרך המקרא יסתום במקום אחד ויפרש במקום אחר :

Text herunterladen