Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ה' אלהים. רַחוּם בַּדִּין:
אתה החלות להראות את עבדך. פֶּתַח, לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אַעַ"פִּ שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה; אָמַר לוֹ מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ל"ב) "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי", וְכִי תוֹפֵס הָיִיתִי בְךָ? אֶלָּא לִפְתֹּחַ פֶּתַח, שֶׁבִּי הָיָה תָלוּי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו (ספרי):
את גדלך. זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר י"ד) "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'":
ואת ידך. זוֹ יְמִינְךָ שֶׁהִיא פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם:
החזקה. שֶׁאַתָּה כוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין בְּחָזְקָה (ספרי):
אשר מי אל וגו'. אֵינְךָ דוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹעֲצִין וְסַנְקַתֶּדְרִין הַמַמְּחִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו, אַתָּה אֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדְךָ אִם תִּמְחֹל לִי וּתְבַטֵּל גְּזֵרָתְךָ; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, – כְּדִכְתִיב (דברים ב') "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ", – הַרְאֵנִי מִלְחֶמֶת ל"א מְלָכִים:
Ewiger, 24 Gott, der du barmherzig bist im Gericht (Sifre). Du hast begonnen, Deinem Knechte zu zeigen, er begann sich zum Gebete hinzustellen, obschon das Verhängnis bereits ausgesprochen war, indem er zu Ihm sprach, von Dir habe ich dies gelernt; denn Du sprachst zu mir (Exod. 32, 10), und nun, laß mich; habe ich Dich denn zurückgehalten? Nur, um mir einen Eingang aufzumachen, mir zu sagen, daß die Sache von mir abhängig sei, für sie zu beten; ebenso dachte ich jetzt zu tun (Sifre). Deine Größe, das ist die Eigenschaft Deiner Güte; ebenso heißt es (Num. 14, 17) und nun möge sich doch groß erweisen die Kraft des Ewigen (Sifre פנחס). Und Deine Hand, das ist Deine Rechte, die allen, die geboren sind, entgegengestreckt ist. Die starke, Du bezwingst durch Erbarmen die Eigenschaft der Gerechtigkeit mit Stärke (Sifre). Gibt es denn gleich Dir einen Gott! Du gleichst nicht einem König von Fleisch und Blut, der Ratgeber und Beisitzer hat, die ihn daran hindern, wenn er Gnade üben und auf sein Recht verzichten will; Dir kann keiner wehren, wenn Du mir verzeihst und Deinen Beschluß aufhebst (Sifre). Nach dem einfachen Sinn bedeutet es, Du hast angefangen, Deinem Knechte den Krieg mit Sichon und Og zu zeigen, wie es heißt (2, 31), siehe, ich habe angefangen, vor dich hinzugeben; zeige mir auch den Krieg mit den 31 Königen.
Du hast begonnen . . . zu zeigen. Er sehnte sich danach, die Vollendung des göttlichen Versprechens mitansehen zu dürfen.
את גדלך , זו מדת טובך , וכן הוא אומר , ועתה יגדל נא כח ה' (שם י"ד י"ז) · ואת ידך החזקה, היכולת לבלתי תכלית· אשר מי אל בשמים ובארץ, הטועים בשתוף וברבוי אלהות יאמרו נא איה איפוא הוא האל האחר אשר יעשה וגו' · ואונקלוס נטה מפשוטו של כתוב להרחיק הטעות , דאת הוא אלהא דשכינתך בשמיא מלעילא ושליט על ארעא, ולית דיעבד כעובדך וכגבורתך· ולשון הראב"ע , אתה החילות , אמר חכם מהחכמים, אתה החלות להראות את גדלך בשמים ובארץ, במעשים שנוהג העולם בה, ואת ידך החזקה , האותות שנעשו על ידו , עד שנודע בעולם כי אין אל כי אם הוא לבדו , והטעם תקיף בשמים , שהם המלאכים והצבא , ובארץ, שהם בני אדם והחיות , כמעשיך , שהם כולם בחכמה , וכגבורותיך , ביכולת , וטעם זו הפרשה לחבב את ארץ ישראל , ואם הארץ תהי' חביבה ישמרו מצות השם שלא יגלו ממנה ע"כ :
V. 24. אדני: der du mich deines Dienstes gewürdigt, mich Werkzeug und Vollbringer deines Willens auf Erden hast sein lassen. Es ist der Name, der vor allem im Munde der Propheten und Gottesmänner wiederkehrt, ihre Beziehung zu Gott zu bezeichnen. יְהֶוִֺה: der als אלקים sich aussprechende שם הוי׳׳ה ist die als "Recht" sich offenbarende "Liebe". אדני spricht das völlige Bereitsein für alles, was Gott will, aus, die völlige Hingebung an den Gotteswillen; יְהֶוִֺה die völlige Überzeugung, daß auch richtend und versagend Gott nur die Liebe ist. Mit beidem spricht Mosche von vornherein es aus, wie er sich ohne Murren bescheiden werde, wenn Gottes Ratschluss ihm auch seinen letzten heißesten Wunsch zu versagen für recht befinden werde. Daher vielleicht auch das לאמר im vorigen Verse. Es ist ihm Bedürfnis, den Wunsch auszusprechen und ihn der göttlichen Erwägung zu unterstellen.
אתה החלות, alles, was du mich bis jetzt hast erfahren lassen, ist nur der Anfang einer Einsicht in deine Größe und Allmacht. גדלך (siehe Bamidbar 14, 17). Gottes Größe ist die schöpferisch gestaltende, die Menschheit zu Seinem Ziele erziehende Kraft, .(ספרי פנחס) גדלך זו מדת טובך:
ידך החזקה die alle widerstrebende Gewalten niederwerfende Macht. ׳אשר .אשר וגו gehört zu אשר כמעשיך וכגבורתך מי אל :כמעשיך וגו׳ אשר יעשה. Wir können einen solchen Relativsatz nicht fragend wiedergeben, sondern nur positiv verneinend: wie dessen Schöpfungen und Allmacht keine Macht im Himmel und auf Erden zu üben vermag. כמעשיך entspricht ידך החזקה :ובגבורתך ,גדלך.