Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מענה אלהי קדם. לְמָעוֹן הֵם הַשְּׁחָקִים לֵאלֹהֵי קֶדֶם, שֶׁקָּדַם לְכָל אֱלֹהִים וּבָרַר לוֹ שְׁחָקִים לְשִׁבְתּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ, וּמִתַּחַת מְעוֹנָתוֹ כָּל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ שׁוֹכְנִים:
זרעת עולם. סִיחוֹן וְעוֹג וּמַלְכֵי כְנַעַן שֶׁהָיוּ תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְפִיכָךְ עַל כָּרְחָם יֶחֶרְדוּ וְיָזוּעוּ וְכֹחָם חָלֵשׁ מִפָּנָיו, לְעוֹלָם אֵימַת הַגָּבוֹהַּ עַל הַנָּמוּךְ, וְהוּא שֶׁהַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ בְּעֶזְרֶךָ:
ויגרש מפניך אויב, ויאמר. לְךָ השמד אוֹתָם:
מענה. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג):
Sie sind der Wohnsitz des ewigen Gottes, die Wolken sind der Wohnsitz des ewigen Gottes, der vor allen Mächten da war und sich den Himmel zu Seinem Wohnsitz und zu Seiner Stätte wählte; und unter Seiner Stätte wohnen alle Mächtigen. Die Mächtigen der Welt, Sichon und Og und die Könige von Kenaan, welche die Stärke und die Macht der Welt waren; darum müssen sie vor Ihm zittern und beben und versagt ihre Kraft, weil stets die Furcht vor dem Hohen auf dem Niedrigen liegt; und Er, der die Kraft und die Stärke hat, hilft dir. Und vertreibt den Feind vor dir, und sagt zu dir, vernichte sie. Wohnsitz, jedem Wort, das ein Lamed am Anfang haben müßte, kann man auch ein He am Ende anhängen.
Zuflucht ist der Gott der Urzeit. Er ist Israels Heim und schützender Zufluchtsort; »Herr, Zuflucht bist Du uns gewesen in allen Geschlechtern« (Ps. XC, 1), sagt Moses selbst.
die ewigen Arme, d. h. Arme, deren Kraft niemals erlahmen wird. Er, der im Himmel thront, ist auch bei Seinem Volke unten auf der Erde. »Wenn du Gewässer durchschreitest, ich bin bei dir, und wenn Ströme, sie fluten dich nicht weg; wenn du durch Feuer gehest, wirst du nicht versengt, und Flamme brennt dich nicht« (Jes. XLIII, 2). Gott ist nicht nur der Zufluchtsort für sein Volk, Er ist seine nie versagende Stütze. Seine »ewigen Arme«, die keine Müdigkeit kennen, halten und schirmen es immerdar.
er vertrieb vor dir den Feind. Gott hat durch die Vertreibung der Feinde bewiesen, daß er seines Volkes Freund und Helfer ist und immer bleiben wird.
מענה אלהי קדם , השחקים שהם למעון לאלהי קדם , שקדם לכל נמצא וה"א מעונה תחת למ"ד בתחלת התיבה , כ"כ רש"י ז"ל · והרא"ם כתב שיותר נכון לומר שהוא ה"א הנקבה , וכן מלאכו ומעונתו בציון (תהלים ע"ו ג') · אלא שלפי זה היה ראוי להיות מעונת : ומתחת זרעת עולם , נראה שגם זה מוסב למעלה , בעזרך ובגאותך הוא רוכב זרועות עולם מתחת , ויהיה פה עולם המציאות בכלל (וועלט) , לא הזמן לבד · או תהיה הכוונה זרועות תחת , שהן מימות עולם , וכן מתורגם בל"א : ויגרש מפניך אויב , ויאמר לך השמד אותם :
V. 27. מעונה (siehe Wajikra 19, 26). Er, der von aller Urvergangenheit her Gott ist, trägt den verrinnenden Zeitmoment jeder Gegenwart, und er ist nicht nur ein Gott aus der Höhe, was מתחת aus der Tiefe herauf, זרעת עולם die "ewigen Arme" bildet, d. h. was von aller Vergangenheit her in alle Zukunft hin alles hienieden trägt, das ist Er. זרועות, nicht זרוע, die irdischen Dinge bedürfen der vielfältigsten Arme, die ihr Dasein tragen. Er, der somit der Gott aller Zeiten, aller Räume und aller Dinge in allen Zeiten und Räumen ist, Er hat in der Gegenwart das Land als den zu deiner Entwicklung bestimmten Raum dir angewiesen und darum die Entfernung der Bewohner aus dem Lande verhängt. השמד ist Infinitiv.