Hebräischer Text (nach der Masorah)
לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהֹוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהֹוָ֤ה וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כׇּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
so wird Gott einem solchen nicht verzeihen wollen, vielmehr wird dann Gottes Zorn und seine Rechtsforderung an diesem Manne zur Äußerung kommen, und auf ihm der ganze Eid, der in dieses Buch geschrieben ist, ruhn; es löscht Gott seinen Namen weg von unter dem Himmel,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Einem solchen wird der Ewige nimmermehr vergeben wollen, vielmehr wird der Zorn des Ewigen und sein Eifer über einen solchen Mann rauchen, alle Verfluchung, die in diesem Buche stehet, wird sich auf ihn legen, und der Ewige wird seinen Namen unter dem Himmel austilgen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Ihm wird HaSchem nicht verzeihen, rauchen wird dann vielmehr HaSchems Zorn und sein Eifer über diesen Mann, die ganze in diesem Buche geschriebene Verwünschung auf ihm lagern, und HaSchem wird seinen Namen (von) unter dem Himmel löschen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
איינעם זאלכען ווירד דער עוויגע נימערמעהר פערגעבען וואללען , פילמעהר ווירד דער צארן דעס עוויגען אונד זיין אייפער איבער איינען זאלכען מאן רויכען , אללע פערפלוכונג , דיא אין דיזעס בוכע שטעהעט , ווירד זיך אויף איהן לעגען , אונד דער עוויגע ווירד זיינען נאמען אונטער דעם הימעל אויסטילגען ·
Onkelos
לָא יֵיבֵי יְיָ לְמִשְׁבַּק לֵהּ אֲרֵי בְּכֵן יִתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ וְחֶמְתֵהּ בְּגַבְרָא הַהוּא וְיִדְבְּקוּן בֵּהּ כָּל לְוָטַּיָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין וְיִמְחֵי יְיָ יָת שְׁמֵהּ מִתְּחוֹת שְׁמַיָא
Raschi
יעשן אף ה'. עַל יְדֵי כַעַס הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף, וְכֵן (שמואל ב כ״ב:ט׳) "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ כְּפִי דֶרֶךְ הָאָרֶץ:
וקנאתו. לְשׁוֹן חֵמָה, אנפרטמי"נט, אֲחִיזַת לְבִישַׁת נְקָמָה וְאֵינוֹ מַעֲבִיר עַל הַמִּדָּה:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Wird der Zorn des Ewigen entbrennen; durch den Zorn wird der Körper warm und kommt Dampf aus der Nase; ebenso (II Sam. 22, 9), Dampf steigt in Seinem Zorne auf; und obschon solches vor dem Ewigen nicht vorkommt, so macht es doch der Vers dem Ohr verständlich, was es nach dem Brauch der Welt gewohnt und imstande ist zu verstehen. Und Sein Eifer, bedeutet Hitze, Eifer; Vergeltung üben und sich in sie hüllen, ohne Nachsicht zu üben.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
יעשן אף , על ידי כעס הגוף מתחמם והעשן יוצא מן האף וכן עלה עשן באפו (שמואל ב' כ"ב ט') , ואעפ"י שאין זו לפני המקום , הכתוב משמיע את האוזן כדרך שהיא רגילה , ויכולה לשמוע , כפי' דרך ארץ . (רש"י) : וקנאתו , לשון חמה , אנפרנמינ"ט , ב"ל אנפרטמינ"ט , והוא בל"א (אייפר) , אחיזת לבישת נקמה ואינו מעביר על המדה · (רש"י) :
V. 19. לא יאבה וגו׳ Gott wird sein Verlangen nicht bewilligen, seiner Erwartung nicht entsprechen (siehe Bereschit 24, 5). אלה .כל האלה heißt durchaus in erster Bedeutung nicht Fluch, sondern Eid. והיית נקי מאלתי (Bereschit 24, 41). תהי נא אלה בינותינו (daselbst 26, 28). ושמעה קול אלה (Wajikra 5, 1). Es ist, wie ja auch in השבע liegt (siehe zu Schmot 20, 7) das Sichunterstellen unter Gott, für den Fall, daß das im Eide gesprochene Wort nicht wahr ist oder nicht wahr gemacht wird. Daher ja auch נשא שם und אלה geradezu die Wurzel des Gottesbegriffs. Da jedoch die im Eide aufgerufene Gottesmacht zunächst in dem den Eidbruch strafenden Verderben des Eidbrüchigen sich zu zeigen hat, so bezeichnet אלה auch besonders diese Verderben bringende Seite des Eides, den Fluch, den der Meineidige auf sich herabzieht. So Bamidbar 5, 21 bei der סוטה, wo אלה neben שבועה genannt ist.