Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והתברך בלבבו. לְשׁוֹן בְּרָכָה, יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ לֵאמֹר, לֹא יְבוֹאוּנִי קְלָלוֹת הַלָּלוּ, אַך שלום יהיה לי:
והתברך. בנדי"רא שו"יא בְּלַעַז, כְּמוֹ וְהִתְגַּלָּח, וְהִתְפַּלֵּל:
בשררות לבי אלך. בְּמַרְאִית לִבִּי, כְּמוֹ (במדבר כ"ד) "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב", כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁלִּבִּי רוֹאֶה לַעֲשׂוֹת:
למען ספות הרוה. לְפִי שֶׁאוֹסִיף לוֹ פֻּרְעָנוּת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עַד הֵנָּה בְשׁוֹגֵג, וְהָיִיתִי מַעֲבִיר עֲלֵיהֶם, וְגוֹרֵם עַתָּה שֶׁאֲצָרְפֵם עִם הַמֵּזִיד וְאֶפָּרַע מִמֶּנּוּ הַכֹּל, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "בְּדִיל לְאוֹסָפָא לֵהּ חֶטְאֵי שָׁלוּתָא עַל זְדָנוּתָא" — שֶׁאוֹסִיף לוֹ אֲנִי הַשְּׁגָגוֹת עַל הַזְּדוֹנוֹת:
הרוה. שׁוֹגֵג, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְאָדָם שִׁכּוֹר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא מִדַּעַת:
הצמאה. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדַּעַת וּבְתַאֲוָה:
Würde er sich in seinem Herzen rühmen, bedeutet segnen; er würde sich in seinem Herzen mit Frieden segnen, indem er zu sich spräche, über mich werden diese Verwünschungen nicht kommen; sondern ich werde Frieden haben. Würde er sich rühmen, sich segnen (in anderen Sprachen), wie sich scheren; beten. Nach der Willkür meines Herzens gehe, nach dem, was mein Herz sieht (gut findet); wie (Num. 24, 17), ich schaue es, aber nicht nahe; d. h., was seinem Herzen zu tun gefällt. Um das Versehen zum Frevel hinzuzufügen; weil ich ihm die Strafe für das, was er bis jetzt aus Versehen getan hat und ich ihm habe durchgehen lassen, jetzt hinzufüge; jetzt verursacht er, daß ich es mit dem Frevel verbinde und ihn für alles strafe; so übersetzt auch Onkelos, um ihm die versehentlichen Sünden zum Frevel hinzuzufügen, daß ich ihm die Versehen zu den Freveln hinzufüge. Das Versehen, unabsichtlich; was er wie ein Betrunkener, der ohne Erkenntnis handelt, getan hat; Frevel, was er mit Erkenntnis und Absicht getan hat.
sich segnen in seinem Herzen. Sich beglückwünschen oder einer Selbsttäuschung hingeben: Ein solcher Mann redet sich ein, daß er durch den Eid, den Gott ganz Israel geleistet hat, persönlich geschützt sei, auch wenn er selbst unbekümmert Böses tut.
Übermut meines Herzens. »Wenn ich auch bei den eigensinnigen Eingebungen meines Herzens beharre.« Vgl. Jer. XXIII, 17.
damit die Sättigung den Durst mehre, d. h. die Begierde durch Zügellosigkeit steigern. Zügellosigkeit mehrt Begierde, die ihrerseits wieder eilt, sich durch Zügellosigkeit zu befriedigen (Maimonides, M. Lazarus). Oder »den gut bewässerten Boden mit dem trockenen hinwegfegen« — ein Sprichwort, das einen Orkan der Zerstörung im Auge hat, der die Gesamtheit auf Grund der Sünden vereinzelter Mitglieder vernichtet. Hier wie oft in der Schrift, werden die Folgen der Selbsttäuschung des Götzenanbeters ironisch als dessen Absicht hingestellt.
והתברך בלבבו , לשון ברכה , יחשוב בלבו ברכת שלום לעצמו , לאמר לא יבואוני קללות האלו , אך שלום יהיה לי · והתברך (בנדיר"א שוי"א) בלע"ז , ובל"א (ווירד זיך זעגנן) , כמו והתגלא והתפלל · (רש"י) , כי הוראת בנין התפעל על הרוב פעולה חוזרת (ווערבום רעציפראקום) : בשררות לבי אלך , במראית לבי , כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד י"ז) , כלומר מה שלבו רואה לעשות · (רש"י) , והרמב"ן פי' התאוה הגוברת ומתחזקת בלב תקרא שרירות כלשון חכמים שריר וקים , וכן בשרירי בטנו (איוב מ' ט"ז) : למען ספות הרוה את הצמאה , רוה וצמאה הם שמות המקרה , או התוארים המופשטים , שדרכם לבא על משקל נקיבה , כמו שזכרנו פעמים רבות · והנה הרוה כנוי לתאות המותרות ולחטא מתוך שובע , כענין וישמן ישרון ויבעט (לקמן ל"ב ט"ו) , והצמאה כנוי לתאות הדברים ההכרחים , כמו החוטא לתאבון · ומלת ספות לשון תוספת כמו ספות חטאת , והוא מקור סמוך · ואין למען במקום הזה נתינת טעם , בשרירות לבי אלך , בעבור שאספה , אבל הוא כמו לספות , יאמר הכתוב כי בעבור זה יהיה כך , כי בכל שבה עם עלול יאמר למען , בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול , כמו למען אשר יטב לך , בין שיהיה שלא מדעתו , כמו למען למוג לב (יחזקאל כ"א כ') , למען יכרת (הושע ח' ד') · והשעור הכתוב אם ילך אחרי שרירות הלב ומראית העין , ולא יתן מחסום לתאות הדברים שיש בהם צורך ותועלת , סופו שיוסיף עליהם תאות הדברים שאין צורך ותועלת בהם , כי אם זדון היצר וגאון השובע :
V. 18. שרירות .והיה וגו׳: die Wurzel שרר findet sich in לא כרת שרך (Ezechiel 16, 4). שררך אגן הסהר (Hohel. 7, 3) als Nabel, und ebenso ואונו בשרירי בטנו (Hiob 40, 16), in welcher letzten Stelle es das bezeichnet, worin sich die Kraft des Tieres konzentriert. Im Rabbinischen drückt הכל שריר וקים ,שריר, das Feste, Rechtskräftige aus. Lautverwandt ist es mit צרר: zusammenbinden, zusammendrängen, welches auch dem Begriff des Gedrungenen, Festen entspricht. Im Sinne des rabbinischen שריר וקים wäre נשרירות לב die vom Herzen gegebene Bestätigung, Bekräftigung. Er wandelt nur in solchen Wegen, welche nicht von Gott, sondern von seinem eigenen Herzen ratifiziert sind, die sein Herz als שריר וקים erkennt. – ספות von ספה, der Wurzel von מספא, Futter, verwandt mit שבע ,סבא usw. rabbinisch der ganz gewöhnliche Ausdruck für: zu essen geben, אספי ליה כי תורא (B. B. 21a) דלא ליספו להו בידים (Jebamot 114a) u.f. Der Sinn wäre: er denkt sich, die Segen- und Fluchverkündigungen haben nur das nach der Majorität zu beurteilende Verhalten der Gesamtheit im Auge, und wenn die Gesamtheit Segen verdient und Segen erhält, so, meint er, werde auch dem Einzelnen, obgleich er den Segen nicht verdient, doch der Anteil an der allgemeinen Wohlfahrt nicht entgehen. Ebenso wie, wenn Regen auf einen Acker fällt, das eigentlich ungetränkt bleiben sollende Unkraut mit getränkt wird. Das seiner Güte willen Getränkte ist das רוה, das eigentlich durstig bleiben sollende Unkraut ist das צמאה. Vergleiche והיית בגן רוה (Jes. 58, 11), אצק מים על צמא (daselbst 44, 3), הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו (daselbst 65, 13). Auch hier träte dann die bereits zu Bereschit 18, 24 erwähnte Verwandtschaft mit ספח hervor, indem auch hier das Unwürdige dem Geschicke des Würdigen angeschlossen wird, ebenso wie dort das Gegenteil.