Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא תעשק שכיר. וַהֲלֹא כְבָר כָּתוּב? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל הָאֶבְיוֹן בִּשְׁנֵי לָאוין, "לֹא תַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר" שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר (ויקרא י"ט) "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (ב"מ ס"א):
אביון. הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר:
מגרך. זֶה גֵּר צֶדֶק:
בשעריך. זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת:
אשר בארצך. לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (בבא מציעא קי"א):
Bedrücke nicht den Miet- 14 arbeiter, das steht doch bereits? Nur übertritt er beim Dürstigen zwei Verbote, halte nicht den Lohn des Mietarbeiters zurück, der arm und bedürftig ist; und betreffs des Reichen ist bereits verwarnt (Lev. 19, 13), bedrücke deinen Nächsten nicht. Dürftigen, der jeder Sache bedarf. Von den Fremden, das ist der fromme Fremde (der das Judentum angenommen hat); in deinen Toren, das ist der fremde Beisasse, der Gefallenes genießt (und nur die sieben noachidischen Pflichten angenommen hat). Die in deinem Lande, fügt den Lohn für Vieh und Geräte hinzu (Sifre).
14.—15. BEHANDLUNG DES ARBEITERS
Man darf den Arbeiter nicht benachteiligen, indem man ihn auf seinen Lohn warten läßt. Er muß ihm pünktlich für jeden Arbeitstag ausgezahlt werden. Lev. XIX, 13.
deinem Fremdling. Ein und dasselbe Gesetz soll den israelitischen und den nicht-israelitischen Arbeiter schützen.
לא תעשק , המונע משכירו מה שהוא מחויב לו , נקרא עושק : שכיר עני ואביון , בהווה הכתוב מדבר · שהעניים והאביונים משכירים עצמם : (טו) ביומו תתן שכרו , גם זה בהווה , כי המנהג לשכור הפועל על יום אחד , ולערב הוא יוצא (ומבקש שכרו) : ואליו , אל השכר הזה הוא נושא את נפשו שיקנה בו מזון להחיות נפשו · הרמב"ן) : נשא את נפשו , מקוה ומתאוה לו , וכן חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשם (הושע ד' ח') , מתאוים הכהנים לאכול חטאות שיביאו על עונם · (רשב"ם) : ולא יקרא עליך , למען לא יקרא : (טז) לא יומתו אבות , תועי רוח שאלו איך אמר הכתוב לא יומתו אבות ובמקום אחר אומר פוקד עון אבות ? ושאלתם תהו , כי לא יומתו אבות על בנים מלוה על ישראל , ופוקד עון אבות על בנים הוא הפוקד וכבר פירשתיו במקומו · (הראב"ע) , וכן דעת הרשב"ם , וכן הוא בתרגום אשכנזי , אבל אנקלוס תרגם על פום בנין , בעדות בנים , וכן פי' רש"י · והוא מדרש חז"ל המקובל , שנמנע מלקבל עדות הקרובים קצתם על קצתם :
VV. 14 u. 15. לא תעשק וגו׳. Auch diese Verpflichtungen zu gewissenhafter Pünktlichkeit im Lohnzahlen sind bereits Wajikra 19, 13 im Kapitel der Lebensheiligung ausgesprochen und haben wir sie dort ausführlich erläutert. Ihre Wiederholung hier in dem Kompendium für die Niederlassung im Lande ist von den eindringlichsten Warnungen vor Versündigung in dieser Beziehung, vor allem gegen Unbemittelte und Arme, begleitet. Beginnt doch mit der Niederlassung erst recht deren praktische Bedeutung, und lehrt ja die Erfahrung der Zeiten, wie sehr gerade die Unpünktlichkeit der Begüterten in Erfüllung ihrer Verpflichtungen dem Arbeiter und Handwerker gegenüber deren Aufblühen tief untergräbt.
לא תעשק (siehe Wajikra daselbst). – עני ואביון. Im Wajikra heißt es allgemein לא תעשק את רעך und verpflichtet gegen Reiche wie gegen Arme zu pünktlicher Zahlung. Wenn hier עני ואביון besonders hervorgehoben wird, so ist damit nach dem ספרי gesagt: ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם, daß die Unpünktlichkeit gegen unbemittelte und arme Taglöhner und Arbeiter eine noch schwerere Verantwortung vor Gott trägt. – בשעריך, wenn er auch nur als גר תושב das Wohnrecht bei dir erlangt hat. Die vorangehende Beifügung אשר בארצך erweitert nach B. M. 111b die Pflicht pünktlicher Lohnzahlung auf כל שבארצך, auf alles, was im Lande, wenn auch nicht persönlich, sondern z. B. בהמה וכלים mit Tieren und Sachen geleistet wird (siehe Wajikra daselbst).
נשא נפש אל – ואליו הוא נשא וגו׳ heißt: sich nach etwas sehnen, so: das Land, אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם (Jirmija 44, 14). משא נפשם der Gegenstand ihrer Sehnsucht (Ezech. 24, 25). So hier: nach dem Lohne sehnt er sich nach vollendeter Arbeit, oder auch der Lohn ist das, was er sich mit der Arbeit und bei der Arbeit ersehnt. Oder nach dem אליו הוא נושא את נפשו :ספרי, in Hinblick auf ihn, den Lohn, setzt er sein Leben ein, verrichtet er selbst sein Leben gefährdende Arbeit מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה לא על שכרו, daher auch, da ihm der Lohn Aquivalent für sein Leben ist, כל הכובש שכר שכיר כאלו נוטל נפשו ממנו, wer Lohn des Arbeiters vorentält, nimmt ihm gleichsam das Leben (B. M. 112a). והיה בך חטא, nicht erst, wenn er zu Gott über dich aufschreit, והיה בך חטא מ׳׳מ, Sünde lastet jedenfalls auf dir, jedoch ממהר אני ליפרע ע׳׳י קורא יותר ממי שאינו קורא (ספרי), meine Strafe trifft rascher den, über den geschrieen wird.