Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא יהיה כלי גבר על אשה. שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לְאִישׁ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (עי' ספרי):
ולא ילבש גבר שמלת אשה. לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. דָּ"אַ — שֶׁלֹּא יַשִּׁיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר נ"ט):
כי תועבת. לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תוֹעֵבָה (עי' ספרי):
Es sei nicht Gerät eines Mannes auf einer Frau, daß sie einem Manne gleiche, um unter die Männer zu gehen; denn das geschieht nur, um Ehebruch zu treiben (Sifre). Und ein Mann bekleide sich nicht mit dem Gewand einer Frau, um zu gehen und sich unter die Frauen zu setzen; andere Erklärung: er mache nicht das Haar der Blöße und das Haar der Achselhöhle ausfallen (Naß. 59a). Denn ein Greuel, die Thora hat nur ein solches Kleid verboten, das zum Greuel führt (Sifre).
c) XXII, 5—12. VERSCHIEDENE GESETZE. ERSTE GRUPPE
5. UNTERSCHEIDUNG DER GESCHLECHTER
IN DER TRACHT
Ein Vertauschen der Kleider von Mann und Frau würde dem Anstand widersprechen und sich in der Folge unsittlich auswirken. Wahrscheinlich richtete sich dieses Gesetz gegen heidnisch-syrische Riten, die das Vertauschen der Kleider der beiden Geschlechter enthielten und zu großen Unkeuschheiten führten.
לא יהיה כלי גבר, נסמכה (המצוה) בעבור צאת למלחמה, כי האשה לא נבראת כי אם להקים זרע, ואם היא תצא עם אנשים למלחמה תבא בדרך לידי זנות, וכן לא ילבש גבר, והטעם זכר שלא נתמלא זקנו יתערב בין הנשים ויכחש הוא והן ואין מי יודע. וזה יורה כי מנהג ישראל היה וכן ברוב המלכיות להיות מלבוש באנשים איננו כמלבוש הנשים רק הפרש ביניהם. (הראב"ע): לא ילבש גבר, אנקלוס תרגם לא יתקן גבר בתקוני דאתתא, וכן אחז"ל שכל המתקן עצמו בתקונים המיוחדים לנשים חייב מלקות. כגון המלקט שערות לבנות מתוך שחורות, מראשו או מזקנו, וכן הצובע שערותיו, כדרך שהנשים עושות:
V. 5. לא יהיה וגו׳. Nasir 59a werden diese Verbote verschieden aufgefasst. Nach der einen Auffassung, wäre hier ein Kleiderwechsel der Geschlechter nur zu unzüchtigen Zwecken verboten. Nach der als Halacha rezipierten Lehre des ר׳ אליעזר בן יעקב untersagt aber שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה :לא יהיה כלי גבר על אשה, daß eine Frau nicht mit Waffen gerüstet in den Krieg ziehe, und לא ילבש גבר שמלת אשה: שלא יתקן איש בתקוני אשה, daß ein Mann sich nicht nach Weiberart schmücke und ziere. Offenbar ist, wie uns scheint, nach dieser Auffassung nicht sowohl ein Verbergen des Geschlechts durch Kleiderwechsel der Gegenstand des Verbotes, als daß jedem Geschlechte dasjenige untersagt wird, was mehr spezifisch der Natur des andern eignet. Es soll das männliche ebenso wenig sich eine der Natur des Weibes gemäße Pflege des äußeren leiblichen Erscheinens gestatten, wie das Weib nicht in einem der männlichen Natur angehörenden Beruf auftreten soll (es heißt ja nicht: שלא תצא אשה בכלי זיין, sondern: בכלי זיין למלחמה). In der Tat ist auch jede mehr als zum männlichen Anstand gehörige Haut- und Haarpflege, Schminken, Haarfärben, zu große Freundschaft des Spiegels etc. ebenso wie weibliche und weibische Kleidung und Putz dem Manne משום לא ילבש גבר שמלת אשה untersagt (Nasir 59a daselbst; Makkoth 20b und Aboda Sara 2 a תוספו׳ daselbst).