Die Torah - Die fünf Bücher Mose

התראה :כלומר ,על עסקי דבור ,על דבר וגו׳ (Sanhedrin 41a).

אונס רחמנא פטריה ,ולנערה לא תעשה דבר: für eine unter zwingender Gewalt geübte Handlung macht das Gesetz nicht verantwortlich (B. K. 28b. – Dieser Begriff von אונס hat auch in zivilrechtlichem Gebiete Folge. So hat z. B. eine infolge höheren Zwanges nicht erfüllte Bedingung nicht die Folge einer freiwilligen Unterlassung. Jedoch ist dabei zu unterscheiden, z. B. אונסא דשכיח, oder wie es Nedarim 27b heißt אונסא דמיגליא, eine nicht ungewöhnliche, vorauszusehende Verhinderung, die dem Kontrahierenden im Momente der Bedingungfeststellung hätte gegenwärtig sein können – siehe daselbst und Ketubot 2, 3).

אין לנערה חטא מות, nicht nur אין מות לנערה, sondern אין לנערה חטא מות: אונס wird nicht als חטא behandelt und hat keine gesetzliche Folge, auch nicht (ספרי) קרבן חטאת.

כי כאשר וגו׳ ,כן הדבר הזה, als Motiv des vorhergehenden אין לנערה חטא מות dürfte sich dieser Satz zunächst dahin aussprechen: wie niemand für das Verbrechen des Mordes verantwortlich ist, den jemand gewaltsam an ihm begeht (mit seiner Zustimmung oder auch nur Zulassung fiele es dem Begriffe des Selbstmordes anheim), so ist auch keiner für das Verbrechen des Ehebruchs und der ihm gleichen Verbrechen der Unzucht verantwortlich, die jemand gewaltsam mit ihm begeht. Sofort ist aber damit Unzucht und Mord hinsichtlich der Verantwortlichkeit vor Gott gleichgestellt und, wenn es selbstverständlich ist, daß niemand sein Leben durch den Mord eines ihn nicht Bedrohenden retten darf, da dessen Leben mindestens dem seinigen gleich wiegt und er nicht Leben mit Leben erkaufen darf, nach dem Ausdrucke der Weisen: מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דחברך סומק טפי, "wer sagt dir, daß dein Blut das rötere ist!", so folgt aus dieser Gleichstellung des Verbrechens der Unzucht mit Mord hinsichtlich der Verantwortlichkeit, daß ebenso auch niemand sein Leben durch Begehung eines Verbrechens der Unzucht retten darf, daß vielmehr für Unzucht wie für Mord, ebenso wie dies bereits für ע׳׳ז (Kap. 6, 5 אפי׳ נוטל את נפשך) ausgesprochen ist, der Grundsatz gilt: יהרג ואל יעבר man darf sich das Leben nicht durch eines dieser Verbrechen erhalten. Daher auch die Norm: בכל מתרפאין חוץ מע׳׳ו וגילוי עריות ושפיכות דמים, mit allem darf man Heilung suchen, außer mit Übertretungen der Gesetze über Götzentum, Unkeuschheit und Mord (Peßachim 25a; – vergl. Wajikra 18, 5).

Gleichzeitig ist aber auch diese Gleichstellung von dem נערה מאורסה-Verbrechen mit Mord für dieses letztere Verbrechen lehrreich. Von dem נערה מאורסה-Verbrechen setzt das Problem unseres Textes (V. 7) voraus אין מושיע לה, daß es vollzogen worden, "weil ihr kein Retter war". Damit ist gegeben: הא יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיע, daß, wenn jemand dagewesen wäre, er sie auf jegliche Weise zu retten verpflichtet gewesen wäre, selbst, wenn nicht anders möglich, mit dem Leben des Verbrechers, ניתן להצילה בנפשו. Dieselbe Norm gilt auch für das Verbrechen des Mordes, so daß, wenn auf andere Weise nicht möglich, selbst mit dem Tode des Mörders das Leben des von ihm Bedrohten durch jeden zu retten ist, הרודף אחר חברו להורגו מצילין אותו בנפשו (Sanhedrin 73a).

Diese gegenseitige Erläuterung von נערה מאורסה durch רוצח und רוצח durch נערה מאורסה wird (daselbst 73a und 74b) also ausgesprochen: רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח (der פטור für אונס bei נערה מאורסה ist ja ohnehin ausdrücklichst ausgesprochen ולנערה לא תעשה דבר, es kann daher dieser Hinweis auf רוצח nur eine allgemeine und zwar auch für רוצח rechtsgesetzliche Belehrung bezwecken): מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד (פירשי׳ אף למד) מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבר אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבר. (גי׳ הילקוט: וכי מה למדנו מרוצח מעתה אלא הרי זה וכו׳ וא׳׳כ מעתה שייך למעלה וקשה להבין). (וצ׳׳ע על אותה המדה כיון שבא על כל פנים ללמד מנא לן דבא אף ללמוד ועוד למה מקדים הקיש המלמד ללמד להיקש למד למלמד שהוא עיקר הפשט, ואפשר הוא הנותן כיון היקש מלמד ללמד הוא החידוש חשיב אתיא מדרשא חביבא ליה מקדים ליה וצ׳׳ע (רשי׳ פסחים כ׳ה פירש שהוא כמו והיה בעם ככהן שניהם שוין ע׳׳ש עי׳ יומא פב א׳ תוספות ד׳׳ה מה רוצח)