Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והסירה את שמלת שביה. לְפִי שֶׁהֵם נָאִים, שֶׁהַגּוֹיִם בְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל לְהַזְנוֹת אֲחֵרִים עִמָּהֶם (ספרי):
וישבה בביתך. בַּבַּיִת שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, נִכְנָס וְנִתְקָל בָּהּ, יוֹצֵא וְנִתְקָל בָּה, רוֹאֶה בִּבְכִיָּתָהּ, רוֹאֶה בְּנִוּוּלָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַנֶּה עָלָיו (ספרי):
ובכתה את אביה. כָּל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בַּת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחָה וְזוֹ עֲצֵבָה, בַּת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשֶּׁטֶת וְזוֹ מִתְנַוֶּלֶת (שם):
Und lege das Gewand ihrer Gefangenschaft ab, weil es schön ist; denn 13 bei den Heiden schmücken sich die Töchter im Krieg, um andere zur Buhlerei mit ihnen zu verleiten. Und sitze in deinem Hause, in dem Hause, das er benutzt; wenn er hereinkommt, stößt er auf sie; wenn er hinausgeht, stößt er auf sie; sieht, wie sie weint, und sieht ihre Entstellung, damit sie ihm verächtlich werde. Und beweine ihren Vater, warum all dies? Damit die Tocher Jisraels sich freue und diese betrübt sei, die Tochter Jisraels geschmückt und diese entstellt sei (Sifre).
והסירה את שמלת שביה , אף זה מדרכי אבילות , שהבגדים שיוצאות בם למלחמה היו נאים ומקושטים ביותר : ובכתה את אביה , הטעם לדעת הראב"ע שנתנה לה התורה זמן כמשפט הבוכים על מת לכבוד אביה ואמה שמתו במלחמה , והשקול הדעת מחייב כל אדם לכבד את אביו ואת אמו בחיים ובמות : ויתכן שלא צוה הכתוב שתגלח את ראשה ותסיר שמלת שביה מעליה ותבכה את אביה ואת אמה , אלא שדבר הכתוב בהווה • והכוונה כך הוא , אחרי שנודע שעפ"י הרוב השבוים והגולים אל ארץ אחרת יקוננו על ארץ אבותם שגלו משם , ויסליכו מעליהם את מלבושיהם הנאים ויגלחו את שערם , לפי שמואסים בם , ונאנחים על אבותיהם שמתו או שנפרדו מהם בלי תקוה לראותם עוד עד עולם , ויהיה הדבר מגונה ומאוס מאד , אם בעת הבכי והצער הזה תרצה לבוא אליה להשקיט חשקך ותאותך , ולבה בל עמה , והלא באשתו אמרו רז"ל אם מצטערת אסור לבוא אליה עד שיפייסנה תחלה , ק"ו בשבויה שמצטערת ומקוננת תמיד • לכן אמר הכתוב והבאתה אל תוך ביתך ותניחנה חודש ימים , כדי שתוכל לעשות כדרך המקוננים לגלח ראשה ולעשות צפרניה ולהסיר שמלתה מעליה ולבכות את אבותיה ואחרי כן הזמן יקל צערה ונפשה תשיב אליה ויהיה לבה שמח באהבתך , אז תבא אליה ובעלתה , וכן דעת הרב המורה :
Gewand ihrer Gefangenschaft. Sie sollte die Kleider, in denen sie gefangen genommen wurde, wegen der heidnischen Unreinheit ablegen.
einen Monat lang. Um sich ihrer Trauer hinzugeben und sich an die neuen Lebensbedingungen zu gewöhnen.
daß sie dein Weib werde. Auf daß sie sich der vollen Rechte und Pflichten eines jüdischen Weibes erfreue. Exod. XXI, 10.