Die Torah - Die fünf Bücher Mose
שרי צבאות. שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו; זַקָּפִין – בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים, שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה (ספרי; סוטה מ"ד):
Die Obersten der Scharen, man stellte Aufrichter vor ihnen und hinter ihnen auf, die eiserne Äxte trugen; und jedem, der jetzt noch zurückkehren wollte, hatten sie das Recht, die Schenkel zu zerhauen (Sifre). Aufrichter, d. h. Menschen standen am Ende der Schlachtreihe, um die Strauchelnden aufzurichten und mit Worten zu ermutigen: Kehret in die Schlacht zurück und fliehet nicht; denn der Anfang der Niederlage ist die Flucht (Sota 44b).
ופקדו, מגזרת פקוד, (הראב"ע), והטעם שיעיינו היטב בתקון ובסדר המחנה, ולשון הרמב"ן, כי התורה תלוה כדרך הארץ ותעשה הנסים עם יריאיו בהסתר, ואין המפק לפניו לשנות טבעו של עולם זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת או להודיע שמו לצריו לעתים כאשר היה בקריעת ים סוף : בראש העם, כי הכל נמשך אחר הראש, והעם הנלב באחור עושה כמעשה העם הנלב בראש • כן כוונת המתרגם האשכנזי שיהיו שרי צבאות הפוקדים, לא הנפקדים, וסדר הטעמים מסכים עמו, כי מלת צבאות מועמדת בטעם מלך • ואין סתירה מדלא אמר שרי הצבאות, כי מצאנו רבים כמוהו • והמפרשים פי' שיהיו שרי צבאות הנפקדים, שאחר הדבור הזה יעמידו המעמידים שרי צבאות צבאות להיות בראש העם :
Anführer der Heere. Die Armee sollte in Abteilungen mit je einem Anführer eingeteilt werden.