Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ותענו אתי וגו'. חֲלַטְתֶּם אֶת הַדָּבָר לַהֲנָאַתְכֶם; הָיָה לָכֶם לְהָשִׁיב, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד, מִמְּךָ אוֹ מִתַּלְמִידְךָ? לֹא מִמְּךָ שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ? אֶלָּא יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים עַכְשָׁו יִתְמַנּוּ עָלֵינוּ דַּיָּנִין הַרְבֵּה, אִם אֵין מַכִּירֵנוּ, אָנוּ מְבִיאִין לוֹ דוֹרוֹן וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָנִים (שם):
לעשות. אִם הָיִיתִי מִתְעַצֵּל, אַתֶּם אוֹמְרִים עֲשֵׂה מְהֵרָה (שם):
Und ihr antwortetet mir, ihr habt die Sache um eures Vorteils willen sofort beschlossen; ihr hättet antworten sollen, unser Lehrer Mosche, von wem ist schöner zu lernen, von dir oder von deinem Schüler? Doch von dir, da du für die Thora soviel Schmerzen erduldet hast. Nur ich kannte eure Gedanken; ihr dächtet, jetzt werden viele Richter über uns eingesetzt; wenn uns einer nicht anerkennen will, bringen wir ihm ein Geschenk, daß er uns begünstige (Sifre). Sie zu tun, wenn ich gezögert hätte, so hättet ihr gesagt, mach' schnell (Sifre).
ותענו אותי, ואף זאת לא עשיתי בלתי רצונכם: (טו) ראשים, כלל ואח"כ יפרוט שרי אלפים, שרי מאות וגו': ושוטרים, הראשים הם הדיינין, והשוטרים אלו הן הכופתין ומכין ברצועה על פי הדיינין: (טז) בעת ההוא, משמניתים אמרתי להם אין עכשיו כלשעבר, לשעבר הייתם ברשות עצמכם, ועכשיו הרי אתם משועבדי' לצבור (רש"י) ׃ (שמוע, אודכ"ט בלעז ובל"א הערענד) ׃ מקו' במקו' הצווי, כמו זכו' את יום השב' ורבי' כמוהו: ושפטתם צדק, צדק הוא תואר הפעל שהוא השפיטה, כלומר שהשפיטה תהיה בצדק, ואיננו שם הפעול, כי לא יתכן לשפוט את הצדק: ובין גרו, עניינו בין איש ובין גרו, גר של בעל הריב, אבל בעיניכם יהיו כל הבאים למשפט כאחיכם, כמו שכתוב שמוע בין אחיכם, ואין הבדל בין ישראל לגר: