Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מאת העם. וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים (ספרי; חולין קל"ב):
אם שור אם שה. פְּרָט לְחַיָּה:
הזרע. מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יַד שֶׁקּוֹרִין אשפלד"ון (חולין קל"ד):
הלחיים. עִם הַלָּשׁוֹן. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים זְרוֹעַ תַּחַת יַד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ"ה) "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ", לְחָיַיִם תַּחַת תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"י) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל", וְהַקֵּבָה תַּחַת "הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ" (במדבר כ"ה):
Vom Volk, und nicht von den Kohanim (Sifre). Sei es ein Stier oder ein Lamm, schließt Gewild aus. Den Bug, vom Kniegelenk bis zum Schulterblatt, das man Schulter nennt. Den Kinnbacken, mit der Zunge (Chul. 134b); die Erklärer von Andeutungen sagten, den Bug für die Hand, von der es heißt (Num. 25, 7), er nahm einen Speer in seine Hand; den Kinnbacken für das Gebet, so steht (Ps. 106, 30), Pinechas trat hin und betete; und den Magen dafür, daß es heißt (Num. 25, 8), die Frau in ihr Inneres (Chul. dort).
Gebühr der Priester. Hier sind weitere »Gebühren« gemeint, die bisher noch nicht in Num. erwähnt sind, nämlich von solchen Tieren, die für den Verbrauch geschlachtet und nicht als Opfer dargebracht wurden.
מאת זבחי הזבח, שבעם : ונתן, הזובח : הזרע והלחיים והקבה, כי אלה עודים מאשר הבשר · (הראב"ע) · וכתב הרמב"ן זו מצוה מחודשת לא נזכרה בתורה , כי במדבר שלא היו זובחים שור ושה רק שלמים לא הוזכרה להם שאינה נוהגת במוקדשים , ועתה כשבאו לכנס לארץ חדשה להם, וזה טעם מאת זובחי הזבח, כלומר כאשר יזבחו הזבח שהתרתי להם וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך, והנה לא נתן אותה לאהרן בפרשת ויאמר ה' לאהרן אע"פ שנתן לו שם התרומות והבכורים שאינם נוהגים אלא בארץ, והטעם כי שם הזכיר כל אשר נתן לו בקודש כי גם החרם קודש הוא , אבל הזרוע והלחיים והקבה וראשית הגז הן חולין גמורים אין בהם זולתי מצות המתנה ע"כ · וא"כ אינם בכלל אשי ה' שהקדים למעלה :
V. 3. וזה יהיה משפט וגו׳ wir haben bereits bemerkt, daß dies nur ein der Priesterschaft im allgemeinen zugesprochenes Recht ist, das aber von keinem Priester gerichtlich geltend gemacht werden kann, אין להוציאן בדיינין, sie sind ממון שאין לו תובעין, es gibt keinen darauf absolut Berechtigten, daher auch keinen Kläger (Chulin daselbst). — הכהנים: auch eine כהנת, eine mit einem Nichtkohen verheiratete Kohentochter bleibt berechtigt (daselbst 131b; vergl. כהנת ולויה bei בכור; Bamidbar 3, 41). מאת העם מאת העם מאת זובחי זבח: ob auch לוים hierunter begriffen sind, ist zweifelhaft (daselbst 131a). הדין עם הטבח :מאת זובחי זבח, dem שוחט liegt die moralische Verpflichtung auf, die Abgabe der מתנות von dem Verpflichteten an einen כהן zu vermitteln (Chulin 132b). פרט לטרפה :זבח, das Tier muss zum זבח, zum Mahle tauglich sein. Auf einem sich als טרפה ergebenden Tiere ruht die Abgabepflicht nicht. אם שור אם שה, mit Ausschluss einer חיה.
הזרוע: die beiden oberen Glieder des Vorderbeins, dem menschlichen Arm entsprechend, daher: לחי ,הלחיים .זרוע von לחה, verwandt mit לאה ,להה, chaldäisch: לעה, angestrengt arbeiten, sich ermüden (vergl. יגע), der das Kauen und Sprechen vermittelnde Unterkiefer, die beiden Unterkieferknochen mit der Zunge. – הקבה, von קוב, verwandt mit יקב (wie טוב und יטב), die Kelter: der Labmagen der Wiederkäuer, in welchem die in einen dünnen Brei verwandelte Nahrung ihre vollendete Verdauung erhält.