Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו'. הַמְתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ "אֶל שְׁעָרֶיךָ" — זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה, מַה שְּׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַעְלָה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַטָּה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ":
So führe jenen Mann hinaus zu deinen Toren, wer שעריך mit Tor deines Gerichtes übersetzt, irrt sich; denn so haben wir gelernt (Sifre, Ket. 45b), zu deinen Toren, das ist das Tor, wo er gesündigt hat; oder vielleicht nicht, sondern das Tor, wo er gerichtet wird? Es steht aber Tore unten (hier), und es steht Tore oben (V. 2), wie unter dem Tor, das oben steht, das Tor gemeint ist, wo er gesündigt hat; so ist auch unter dem Tor, das unten steht, das Tor gemeint, wo er gesündigt hat; der Targum davon ist לקריך.
אל שעריך, המתרגם אל שעריך לתרע בית דינך (כן הוא בתרגום אנקלוס שלפנינו), טועה שכן שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו, או אינו אלא שער שנדון בו ? נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה , מה שער האמור למעלה שער שעבד בו אף שער האמור למטה שער שעבד בו, ותרגומו לקירוך · (רש"י), וכן הוא בתרגום אשכנזי : את האיש או את האשה, לחזק כלומר שלא תחמול אם איש או אשה וסקלתם : וסקלתם, זה או זאת כמו באש ישרפו אותו ואתהן · ובעבור שאמר והוגד לך בסתר, ושמעת הדבר בגלוי הוצרך לפרש אעפ"י שהוגד לך ושמעת לא יומתו רק על פי שנים עדים · (הראב"ע) :
V. 5. והוצאת וגו׳ (siehe zu Wajikra 24, 14). Die Richtstätte soll außerhalb der Stadt und, wie wir glauben, gleichwohl in solcher Nähe zur Stadt sich befinden, daß die Örtlichkeit als "vor den Toren der Stadt", als zum Stadtgebiet gehörig erscheint. Wir glauben so den Ausdruck הוצאה אל שעריך zu verstehen. Lautet so ja auch die Halacha: העובד ע׳׳ז סוקלין אותו על שער שעבד בו. Es dürfte damit an den Tag gelegt werden, daß die Stadtgenossen des Verbrechers sein Verbrechen perhorreszieren, so daß er sich damit aus ihrer Gemeinschaft ausgeschlossen. Daher denn ferner der Satz, daß wenn die Bewohner der Stadt zum größten Teile Nichtjuden wären, die Hinrichtung על פתה בית דין außerhalb des Gerichtshofes zu geschehen sei (Ketubot 45b). – שעריך: ebenso wie שעריך (V. 2) die Tore der Stadt, in welcher das Verbrechen geschehen, שער שעבד בו, nicht der Stadt des Gerichts שער שנידון בו (daselbst).
את האיש או את האשה. Durch diese Wiederholung wird die hier bestimmte Prozedur auf den Fall beschränkt, daß das Verbrechen nur durch einzelne verübt worden. Nur dann ist einer der kleineren Gerichtshöfe von dreiundzwanzig, ב׳׳ד של כ׳׳ג, kompetent, und das Strafurteil hat auf סקילה zu lauten, während eine der ע׳׳ז verfallene städtische Gesamtheit, עיר נדחת, nur durch den höchsten Gerichtshof von einundsiebzig zu richten ist und der Hinrichtung durchs Schwert verfällt. אין עושין עיר הנדחת אלא על פי ב׳׳ד של שבעים ואחד אמר קרא והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך (Sanhedrin 16b; – siehe zu Kap. 13, 13 f. – וצ׳׳ע דהא האי אל שעריך הוא שער שעבד בו ולא שער שנידון בו כדלעיל).
וסקלתם באבנים (siehe zu Wajikra 20, 2).