Die Torah - Die fünf Bücher Mose
באספך. בִּזְמַן הָאָסִיף שֶׁאַתָּה מַכְנִיס לַבַּיִת פֵּרוֹת הַקַּיִץ; דָּ"אַ — באספך מגרנך ומיקבך, לִמֵּד שֶׁמְּסַכְּכִין אֶת הַסֻּכָּה בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב (ראש השנה י"ג; סוכה י"ב):
Wenn du einsammelst, zur Zeit des Einsammelns, wenn du die Sommer- 13 früchte ins Haus bringst; andere Erklärung: wenn du von deiner Tenne und deiner Kelter einsammelst, das lehrt, daß man die Sukka mit dem Abfall von Tenne und Kelter decke (Succ. 12a).
13.—15. LAUBHÜTTENFEST
Fest der Hütten. Der Name wird in Lev. XXIII, 42 erklärt. In Exod. XXIII, 16, XXXIV, 22 wird es »Fest der Einsammlung« genannt.
באספך מגרנך, הנה חודש האביב, מהחל חרמש בקמה, ובאספך מגרנך ומיקבך, הם זמני החגים באמת שישמחו ישראל בכל הטוב אשר נותן ה' ולהודות עליו, וזהו טעם עליית הרגל, ולכן לא הזכיר כאן יום התרועה וצום העשור, וכן דעת הרמב"ן : (טו) כי יברכך, הטעם שלא ירבו בעיניך ימי החג והבטול ממלאכה, כי יברכך ה' אלהיך בשפע רב ואינך צריך לדאוג, וזהו והיית אך שמח, לא תהיה כי אם שמח, שלא יתערב שום דאגה ועצבות בשמחתך, ולזה כוון המתרגם האשכנזי : (טז) את פני ה', כמו לפני, ויתכן שהוא כמו עם, כי גם פני הכבוד הם הנראים, כמו שאמר במקום אחר, ולא יראו פני ריקם (שמות ל"ד כ') :
V. 13. חג הסכת וגו׳ (siehe über das Hüttenfest ausführlich zu Wajikra 23, 34-43). Wir haben schon einleitend bemerkt, wie wohl das Hüttenfest erst mit dem Eintritt ins Land zur ersten Erfüllung gekommen sein werde und darum dessen wiederholte Anordnung eine Stelle in dem Kompendium für den Landeseinzug zu finden hatte. War doch die Hüttenwanderung in der Wüste, deren Gedächtnis dieses Fest feiern soll, bis dahin noch der konkrete Zustand der Gegenwart.
תעשה ולא מן העשוי :חג הסכת תעשה לך (sihe Wajikra 23, 34-43). – באספך מגרנך ומיקבך:: du machst dir das Fest der Hütten, indem du aufliesest von deiner Scheuer und deiner Kelter. Nicht aus dem, was als מחובר noch der Natur angehört, was du als Segen deiner Ernte und als Sicherung deiner Zukunft in dein Haus eingebracht: vielmehr aus dem, was du als wertlos in Scheuer und Kelter zurückgelassen hast, מפסלת גרנך ויקבך, das nicht wie jenes den Stempel der Menschenherrlichkeit tragend der טומאה unterliegt, konstruierst du dir das an den Gottesschutz mahnende Dach deiner Festhütte (Sucka 12a; – siehe Wajikra 23, 43).