Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּ֘אמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Jehoschua aber verpflichtete Er und sagte: Sei fest und stark! denn du sollst Jisraels Söhne zu dem Lande hin, welches ich ihnen zugeschworen, bringen, und Ich werde mit dir sein.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Jehoschua aber, dem Sohn Nun, befahl er, (der Ewige) und sprach: Sei beherzt und tapfer! denn du sollst die Kinder Jisraels in das Land bringen, das ich ihnen zugeschworen, und ich will mit dir sein.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und Jehoschua, dem Sohne Nuns, gebot er und sprach: Sei stark und fest, denn du sollst die Kinder Jißrael in das Land bringen, das ich ihnen geschworen, und ich werde mit dir sein.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
יהושע אבער דעם זאהן נון בעפֿאהל ער (דער עוויגע) , אונד שפראך : זייא בעהערצט אונד טאפפֿער ! דען דוא זאללסט דיא קינדער ישראלס אין דאז לאנד ברינגען , דאז איך איהנען צוגעשווארען , אונד איך וויל מיט דיר זיין .
Onkelos
וּפַקִיד יָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וַאֲמַר תְּקֵף וְאַלִים אֲרֵי אַתְּ תָּעֵל יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא דִי קַיֵמִית לְהוֹן וּמֵימְרִי יְהֵי בְסַעְדָךְ
Raschi
ויצו את יהושע בן נון. מוּסָב לְמַעְלָה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם":
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Und Er befahl Jehoschua bin Nun, bezieht sie auf oben (V. 14), auf die Schechina, wie deutlich steht, in das Land, das ich ihnen zugeschworen habe.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Und gebot. Fortsetzung von v. 15. Subjekt des Satzes ist Gott (Raschi).
Biur von Moses Mendelssohn
ויצו את יהושע , מוסב למעלה כלפי שכינה , כמו שמפורש אל הארץ אשר נשבעתי להם :
Text herunterladen
V. 23. ויצו וגו׳. Alles vorstehend in Josuas Beisein an Mosche und durch Mosche Vollzogene begründete Josuas Einsetzung und folgte darauf dessen direkte Verpflichtung durch Gott.כי אתה תביא את העם. Mosche hatte, wie Sanhedrin 8a bemerkt wird, in seiner Anrede an Josua V. 7, כי אתה תבוא את העם gesagt, und hatte damit Josua sich nur in Gemeinsamkeit mit dem Volke und dessen Ältesten denken lassen, אתה והזקנים שבדור; Gottes Anrede betonte aber den Grundsatz, daß die Oberleitung jeder Zeit nur einer haben könne, דַבָר אחד לדור ואין שני דברין לדור, daher: אתה תביא וגו׳.