Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und du vollziehst deine Emporopfer in dem Fleische und dem Blute auf dem Altare Gottes, deines Gottes; und das Blut deiner Mahlopfer werde an dem Altare Gottes, deines Gottes, ausgegossen, das Fleisch aber issest du.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Daselbst sollst du deine Brandopfer, sowohl Fleisch als Blut, auf den Altar des Ewigen deines Gottes darbringen, von den andern Opfern aber soll das Blut auf den Altar des Ewigen deines Gottes gegossen und das Fleisch verzehrt werden.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und daselbst auf deines Gottes HaSchem Altar deine Brandopfer herrichten, das Fleisch und das Blut; deiner Schlachtopfer Blut ist an deines Gottes HaSchem Altar zu gießen und das Fleisch magst du essen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאזעלבסט זאללסט דוא דיינע בראנדאפפֿער, זאָ וואהל פֿלייש אלס בלוט, אויף דען אלטאר דעם עוויגען דיינעס גאטטעס דארברינגען, פֿאן דען אנדערן אפפֿערן אבער זאלל דאז בלוט אויף דען אלטאר דעם עוויגען דיינעס גאטטעס געגאסען, אונד דאז פֿלייש פֿערצעהרט ווערדען ·
Onkelos
וְתַעְבֵּד עֲלָוָתָךְ בִּשְׂרָא וּדְמָא עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וְדַם נִכְסַת קוּדְשָׁיךְ יִתָּשַׁד עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּבִשְׂרָא תֵּיכוּל
Raschi
ועשית עלתיך. אִם עוֹלוֹת הֵן, תֵּן הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּח, וְאִם זִבְחֵי שְׁלָמִים הֵם, "דַּם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ" עַל הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ "וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל". וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, "רַק קָדָשֶׁיךָ" בָּא לְלַמֵּד עַל הַקֳּדָשִׁים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּלְלַמֵּד עַל הַתְּמוּרוֹת וְעַל וַלְדוֹת קָדָשִׁים שֶׁיִּקְרְבוּ (ספרי; בכורות י"ד):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Und bereite deine Ganzopfer, wenn es Ganzopfer sind, so bringe das Fleisch und das Blut auf den Altar; und wenn es Friedensopfer sind, so soll zuerst das Blut deiner Mahlopfer an den Altar gegossen werden, und dann darfst du das Fleisch essen; ferner haben unsere Lehrer erklärt, deine Heiligtümer jedoch, lehrt, daß man auch Heiligtümer, die aus dem Auslande kommen, und ferner das für Heiligtümer Eingetauschte und die Jungen von Heiligtümern darbringe (Sifre. Bech. 14b).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
והבשר והדם, ומבאר והולך דם זבחיך ישפך והבשר תאכל: והבשר תאכל, עם הכהן ידבר אם הוא בכור או חטאת או אשם והשוק והחזה, ואם שלמים יאכל רבם הישראלי · (הראב"ע):
V. 27. ועשית עלתיך הבשר והדם (siehe Wajikra zu Kap. 1, 9), ודם זבחיך ישפך (siehe Wajikra Kap. 1, 5). Bedeutsam steht hier שפיכת שירים ליסוד המזבח in dem Zusammenhange mit der Verpflichtung, die קדשים-Tiere von dem Heimatsorte zum Heiligtum hinaufzubringen und dort die Weihe unseres "Seelen- und Tatenlebens" zu gewinnen. שפיכת שירים ליסוד ist das Bewusstsein, das in die Heimat begleitet. Körperlich gehen wir heim, unsere Seele bleibt dort. —
Indem hier aber die Bluthingebung für die Opfer ganz allgemein durch שפיכה ausgedrückt ist, wird (Sebachim 37a) noch daran die Halacha gelehrt, daß הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא, daß auch diejenigen Opfer, für welche זריקה vorgeschrieben ist, wenn geschehen, selbst durch שפיכה als vollzogen zu betrachten sind. Die bedingende Grundforderung ist eben, daß sich die נפש in יסוך המזבח auf der Basis des vom Gesetz gelehrten, zu Gott emporsteigenden Lebensbaues begreift. Die durch זריקה zum Ausdruck gelangende Energie des Hinanstrebens ist nur eine Folge dieser Grundwahrheit. Müssen daher ja auch alle מתנות זריקה, die שתים שהן ארבע der עולה und שלמים den יסוד unter sich haben (siehe zu Wajikra 1, 3) וצע׳׳ע רמב׳׳ם פ׳׳מ פ׳׳ב ב׳ ג׳. ע׳׳ש כ׳׳מ ול׳׳מ.