Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בחדש השביעי. סִיוָן, וְהוּא שְׁבִיעִי לְכִסְלֵו שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים:
בשבעה עשר יום. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה מְשֻׁקַּעַת בַּמַּיִם י"א אַמָּה, שֶׁהֲרֵי כְתִיב בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים, זֶה אָב, שֶׁהִיא עֲשִׂירִי לְמַרְחֶשְׁוָן לִירִידַת גְּשָׁמִים, וְהֵם הָיוּ גְבוֹהִים עַל הֶהָרִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְחָסְרוּ מִיּוֹם אֶחָד בְּסִיוָן עַד אֶחָד בְּאָב חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לְשִּׁשִּׁים יוֹם, הֲרֵי אַמָּה לְד' יָמִים, נִמְצָא, שֶׁבְּי"ו בְּסִיוָן לֹא חָסְרוּ אֶלָּא ד' אַמּוֹת וְנָחָה הַתֵּבָה לְיוֹם הַמָּחֳרָת; לָמַדְתָּ, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁקַּעַת י"א אַמָּה בַמַּיִם שֶׁעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים:
Im siebten Monat, Siwan, der siebte vom Kislew, in welchem der Regen aufhörte.
Am siebzehnten Tag, von hier kannst du lernen, dass die Arche elf Ellen ins Wasser eintauchte; denn es heißt, im zehnten Monat am ersten wurden die Spitzen der Berge sichtbar, das ist der Ab, der zehnte vom Marcheschwan, in welchem der Regen herabfiel; das Wasser aber stand 15 Ellen über den Bergen und nahm vom 1. Siwan bis zum 1. Ab in 60 Tagen 15 Ellen ab,also eine Elle in vier Tagen; daraus ergibt sich, dass am 16. Siwan erst vier Ellen fehlten, und am nächsten Tag ruhte die Arche; daraus lernst du, dass sie elf Ellen in das Wasser über den Spitzen der Berge eintauchte.
בחדש השביעי , לדעת רש״י הי׳ זה בחדש סיון שהוא שביעי לכסלו שבו פסקו הגשמים , והחדש העשירי הנאמר בפסוק שלפנינו הוא אב עשירי למרחשון לירידת גשמים · והרב ז״ל הוכיח את החשבון הזה מן הכתוב , והוא על פי מאמר חז״ל בב״ר , ואולם הרמב״ן ז״ל כתב עליו וז״ל כיון שרש״י מדקדק במקומות אחרי׳ מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא , הרשה אותנו לעשות כן כי שבעי׳ פנים לתורה ומדרשי׳ רבי׳ חלוקים בדברי רז״ל , ולדעתו החדש השביעי הוא ניסן והעשירי הוא תמוז כמשמעם , שביעי ועשירי למנין העולם , והשיב על הראיות שהבי׳ רש״י ז״ל מן הכתוב , וטרח למצא החשבון על פי דרכו · והרא״ם ז״ל התגלגל בעד רש״י ז״ל וגם הרב בעל יפ״ת האריך בזה בב״ר , הרוצה לעמוד על אמתת הדברי׳ יעיין בספריהם , כי לא ראיתי להאריך , ובלי אריכות דברי׳ ומשא ומתן לא יובנו הטענות והראיות בכל הצורך · והנה לדעת כל המפרשי׳ המספר בתגבורת המים חמשי׳ ומאת יום ומנוח התיבה וראיית ראשי ההרים וארבעי׳ יום אחרי כן , הכל ידענו בדרך הנבואה , כי הכתוב מודיע אותנו כן , אבל נח לא ידע רק שהרגיש כי נחה התיבה והמתין לפי דעתו זמן שחשב כי קלו המים , ושלח את העורב ואת היונה לדעת האמת : הרי אררט , לשון הרמב״ן ז״ל , והנה גם לדבריו גם לדברי רבותינו ז״ל וכל המפרשי׳ יהיו הרי אררט מן ההרים הגבוהי׳ אשר תחת כל השמים , שהיו המי׳ עליהם ט״ו אמה , ולכן יקשה זה כי הידוע בהר היונים שגבוה גבהם הרבה מאד , וארץ אררט בשפלה הישוב הקרוב לבבל , ואולי נאמר כי הי׳ החסרון בי״ז לחדש השביעי גדול מאוד תע״ו אמה , וקודם לכן נראו ראשי ההרי׳ הגבוהי׳ לא הרי אררט · ויקר מקרה התיבה שהיתה בארץ אררט בחדש השביעי ותנח על ראשי ההרים ההם · והנה נח מעת שכלה הגשם הי׳ פותח וסוגר אותו כרצונו ואחר ע״ג יום מעת מנוח התיבה (הולך בזה ע״פ דרכו בבאור החדש השביעי והעשירי ע״ש) הגיח מן התיבה ונראו לו ראשי הרי אררט וחזר וסגר אותו והגיד הכתוב כי אחר ארבעים יום שלח העורב · ולא אמר הכתוב ויהי בחדש פלוני וביום פלוני ויפתח נח ויאמר ויהי מקץ ארבעים יום , להגיד כי מעת שנראו לנח ראשי ההרים המתין ארבעים יום , כי חשב בלבו שבזמן הזה נראו המגדלים ונגלו האילנות וימצאו העופות להם מנוח כאשר תקננה , ופתח החלון לשלוח העורב וכו׳ עכ״ל :