Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בחודש השני. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זֶה מַרְחֶשְׁוָן; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר זֶה אִיָּר (ר"ה י"א):
נבקעו. לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶן:
תהום רבה. מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, הֵם חָטְאוּ בְּרַבָּה רָעַת הָאָדָם וְלָקוּ בִּתְהוֹם רַבָּה:
Im zweiten Monat, R. Elieser sagt, das ist der Marcheschwan, R. Joschua sagt, das ist der Ijar (Rosch h. 11b).
Brachen auf, um ihr Wasser herauszugehen.
Die große Flut, Maß für Maß, sie hatten mit »groß ist die Schlechtigkeit des Menschen« gesündigt und wurden mit der großen Flut bestraft (Sanhedrin 108a).
בחדש השני, נחלקו בו חכמי ישראל ר' אליעזר אומר זה מרחשון רבי יהושע אומר זה אייר (ר"ה דף י"א ע"ב) עיין רא"ם . תהום, מלאכוהו לשון זכר ולשון נקבה כמו תהום אל תהום קורא (תלים מ"ב ח'), לשון זכר, תהום רוממתהו (יחזקאל ל"א ד'), לשון נקבה . וארבת, ארבה וחלון שמות נרדפי' אלא שהארבה בגג הבית או האוהל, והחלון בצדו, ותכלית שניהם הבאת מאור השמש בבית, ואולםהארבה משתמש גם להוצי' העשן, כענין שנאמר וכעשן מארבה (הושע י"ג ג'), ולהוצי' ולהבי' הכלי' והפירות דרך שם כנראה ממאמרם מסילין פירות דרך ארובה (ביצה פ"ה מ"א), והחלון תשתמש להשקיף בעדו בעד החלון נשקפה (שופטים ה' כ"ח), ולפי שהגשמים ידמו לעין הרואה כאהל נטוי על הארץ, והגשמים יורדי' מתוכם על הארץ, יפול בהם על דרך המליצה לשון ארבה, כאלו נפתח החלל שבגג האהל להעריף משם המטר, וכן להריק משם הברכה אמר הנה ה' עשה ארבות בשמים (מלכים ב' ז' ב'), ועל השמש והירח היוצאי' במזרח ובאי' במערב התקינו מיסדי התפלות לומר ובוקע חלוני רקיע, וכן בעניני ההשגחה יפול על צד המליצה לשון חלון . ושרש ארבה הוא ארב לדעת הרד"ק בשרשים שרש ארב . ותימה על הראב"ע שכתב שי"א ששרשו רבב והאל"ף נוסף כאל"ף אגדות, ובאמת גם במלת אגדות שרשו אגד, וחז"ל עשו ממנו פעל כאמרם ירק הנאגד (מעשרות פ"א מ"ה), אין אוגדין את הלולב אלא במינו (סוכה פ"ג מ"ח), ונראה שצריך להיות כאל"ף אגורת כסף (שמואל א' ב' ל"ו), שהוא מן גרה והאל"ף נוסף ואין כוונתו להביא ראי' מן אגורת רק לענין תוספת האל"ף, אבל איננו מגזרתו כי אגורת הוא מנחי ל"ה, וכאן כתב שהוא מפעלי הכפל :
פקח ,פקע) ,בקע) : auseinanderreißen. — עין ,מעין : Quell und Auge. Das Auge ist, wie schon bemerkt, der Quell, durch welchen die sichtbare Welt in den Geist einströmt. So auch באר ein Brunnen und klar machen. חפר ausgraben und untersuchen. Die Wurzel von עון :עין (wie זון :זין), kommt nur noch in עונה, die Zeit vor. Heißt עון als Wurzel von עין: aus dem Verborgenen in die Sichtbarkeit treten, so dürfte mit derselben Wurzel die Zeit, als der aus der verborgenen Vergangenheit quellende, in der sichtbaren Gegenwart sich dahin bewegende, in die verborgene Zukunft sich verlierende Strom der Dinge (מן העולם עד העולם) gezeichnet sein. — תהום, von המם, das Gewoge, die große, mächtige Flut. Dem auch sonst vorhandenen Wasser wurden weite Öffnungen aufgerissen. — ארב ,חרב ,ערב ,ארב ,ארבות: das noch zurück-- gehaltene Bestreben hervor- und in etwas hineinzustürzen. ערב ist das bereits Eingedrungensein des Fremdartigen. חרב ist die völlige Überwältigung durch etwas Fremdartiges. אֳרֻבָה ist also eine Vorkehrung, durch welche etwas zum plötzlichen Hervorstürzen bereit gehalten wird.