Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאׇזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Die Tage seines Beweinens waren vorüber, da sprach Josef zu dem Hause Pharaos also: Wenn ich denn Gunst in euren Augen gefunden habe, so sprechet doch zu Pharaos Ohren also:
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Als die Zeit ihn zu beweinen vorbei war, sprach Joseph zu den Hausleuten Pharos: Habe ich Gewogenheit in euern Augen gefunden, so bringt dem Pharo folgendes vor:
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Als nun vorüber waren die Tage des Beweinens, sprach Josseph zu des Pharao Hof[leuten] also: Wenn ich Gnade gefunden in euren Augen, so redet also vor des Pharao Ohren:
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אלס דיא צייט איהן צו בעוויינען פארבייא וואר, שפראך יוסף צו דען הויזלייטען פרעהס, האב איך געוואגנעהייט אין אייערן אויגען געפונדען, זא ברינגט דעם פרעה פאלגענדעס פאר :
Onkelos
וַעֲבָרוּ יוֹמֵי בְכִיתֵהּ וּמַלִיל יוֹסֵף עִם בֵּית פַּרְעֹה לְמֵימָר אִם כְּעַן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין בְּעֵינֵיכוֹן מַלִּילוּ כְעַן קֳדָם פַּרְעֹה לְמֵימָר
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
בכיתו, שם, והנפרד ממנו בכית ע"מ שבית חנית ברית, ולא נמצא עוד על משקלו זה · באזני פרעה לאמר, בלשון זה כאלו הוא המדבר כמו שאמור אבי השבעני וגו' · אבי השביעני לאמר, אבי השביעני ויאמר · הנה אנכי מת, ואתה תקברני בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, זהו שעור הכתוב לפי דעת בעל הטעמים שהעמיד סגולתא במלת מת, וכן מתורגם בל"א · כריתי, הראב"ע פי' לשון חפירה כמו כי יכרה איש בר (שמות כ"א ל"ג), וכן פי' רש"י והרד"ק, וכן תרגם יב"ע דחפרית, וכן מתורגם בל"א, ויתכן שיעקב אבינו כרה וחפר קברו בחייו, וא"ת דאתקנית, תרגם לפי הכוונה כמנהגו ולא כהוראת המלה, ועוד פי' הרד"ק שי"מ אותו לשון קנין כמו וגם מים תכרו מאתם (דברים ב' ו'), ואף על פי שאברהם קנה אותו הרי הוא כאלו קנהו או מפני שקנה חלק עשו בנזיד עדשים, וכן פי' רש"י בשם הב"ר, אמר ר"ע כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה· ואשובה, אל ידאג שאני מניח את ארצו לגמרי:
(4-7) Es ist eigentümlich, daß Josef bei seiner mächtigen Stellung, die ihn dem Pharao so nahe sein ließ, in so indirekter Weise die Bewilligung seines Gesuches anstrebte. Es scheint, Josef müsse der Bewilligung seines Gesuches nicht so sicher gewesen sein, und habe deshalb diese indirekte Weise vorgezogen. Ein durch einen dritten gegebener und erhaltener Abschlag lässt sich beiderseits leichter ignorieren. Es mochte dies mit der vorhandenen Antipathie gegen Ausländer zusammenhängen, der es wohl sehr unliebsam gewesen sein mag, einen Ausländer an der Spitze des Staates zu wissen, und noch dazu aus Kanaan! Josefs Herkunft musste durch dieses Begräbnis des Vaters in Kanaan wieder sehr frisch ins Bewusstsein treten.
וידבר - אם נא מצאתי eine Zusammenstellung, die den vollendeten Staatsmann in dem Verkehr mit Pharaos Hofleuten bezeichnet. וידבר drückt die Entschiedenheit des Tones, אם נא וגו׳ die Höflichkeit der Form aus. Die Form der Rede, in der ein hoher Staatsmann spricht, ist außerordentlich höflich, in dem Tone liegt das ganze Bewusstsein seiner Stellung. Ähnlich bei Abraham in seiner Bitte an die Söhne Chets. Gemessen im Tone, höflich in der Form. Er wusste, daß sie es ihm nicht abschlagen würden, im Gegenteil, sehr erfreut sein dürften, einem so mächtigen Staatsmann einen Gefallen tun zu können.