Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וישע. וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה – לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז) – לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:
וישע. יָרְדָה אֵשׁ וְלִחֲכָה מִנְחָתוֹ:
Da wandte sich, Er neigte sich ihm zu, ebenso, »Er wandte sich nicht zu seiner Opfergabe«, Er neigte sich ihr nicht zu; ebenso (Ex. 5,9), »sie sollen sich nicht wenden«, nicht hinneigen; ebenso (Job 14,6), »wende dich von ihm ab«, neige dich von ihm hinweg.
Er wandte sich, es kam ein Feuer vom Himmel herab und verzehrte seine Opfergabe.
ומחלבהן, לדעת המתרגם האשכנזי הוא שם לחלקים השמנים שבבהמה, והוא כמו חלב הכשב (ויקרא ד' ל"ה), ויש אומרים שהוא שם תואר לצאן ובהמות שמנות. ויתכן שיהי' הנפרד בל"י חֵלֶב ולא חָלָב כדעת הרד"ק, ואעפ"כ הוא תואר לבהמה שמנה כי מן משקל פֶּעֶל ראוי להשתנות בכנויים, לחירק או לפתח ובאותיות הגרון תמיד לפתח כמו מן חסד חסדו, משא"כ משקל פֵּעֶל ישתנה באות הגרון לסגול כמו מן חלק חלקו, והנה הוא חסר יו"ד הרבים, אבל נשאר במבטא התנועה, כי אחרי שבי"ת רפוי בכל הספרים המדוייקים, על כרחך לומר שהוא מהנפרד חֲלָבִים שאז יבא בסמיכות וכנויי' תחת הלמ"ד שוא נע והבי"ת רפוי, כמו חֶלְבֵי השלמים (ויקרא ו' ה'), ואלו הי' מהנפרד חֵלֶב או חָלָב הי' צריך הבי"ת להדגש כמו חֶלְבָּם חֶלְבְּהֶן חֶלְבָּמוֹ, שהוא הלמ"ד נח והבי"ת דגוש: וישע ענינו ויפן ר"ל הבט, כמו אל תפן אל מנחתם (במדב' ט"ז ט"ו), ושרשו שעה והפתח במקום הסגול להרחבת אות הגרון כמו וַיִּחַר: