Die Torah - Die fünf Bücher Mose
גור אריה. עַל דָּוִד נִתְנַבֵּא – בַּתְּחִלָּה גּוּר בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל (שמואל ב ה') – וּלְבַסּוֹף אַרְיֵה, כְּשֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס שִׁלְטוֹן יְהֵא בְּשֵׁרוּיָא – בִּתְחִלָּתוֹ:
מטרף. מִמַּה שֶּׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּטָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ – וְזֶהוּ יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה –
בני עלית. סִלַּקְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְאָמַרְתָּ מַה בֶּצַע וְגוֹ', וְכֵן בַּהֲרִיגַת תָּמָר שֶׁהוֹדָה, צָדְקָה מִמֶּנִּי, לְפִיכָךְ כרע רבץ וְגוֹ', בִּימֵי שְׁלֹמֹה אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְגוֹ' (מלכים א ה'):
Ein junger Löwe, auf David bezieht sich seine Weissagung, der zuerst ein junger Löwe war, (II Sam. 5, 2) »solange Schaul König über uns war, hast du Israel hinausgeführt und heimgebracht«; und zuletzt ein mächtiger Löwe, als sie ihn zum König über sich eingesetzt hatten. Das ist, was Onkelos übersetzt, »ein Herr wird er sein am Anfang, beim Beginn«.
Vom Raube מטרף, davon, wegen dessen ich dich im Verdacht hatte, (37, 33)« zerrissen, zerrissen ist Josef, ein wildes Tier hat ihn verzehrt טָרֹף טָרַף יוֹסֵף«, das ist Juda, der mit einem Löwen verglichen ward.
Mein Sohn, davon hast du dich ferngehalten und gesprochen (37, 26), »welchen Gewinn haben wir …« und ebenso, als Tamar getötet werden sollte, da hatte er eingestanden, (38,26) »sie ist gerechter als ich«; darum kniet er nieder, lagert in den Tagen Schelomos (I Kön. 5, 5), »ein jeder unter seinem Weinstock und unter seinem Feigenbaum« (Bereschit Rabbah 99:8).
גור אריה יהודה, אתה יתר הבאור עיקר אלא מגזרת הנופי פ"א פעל הוא של אות יו"ד כמו ישב ילד , שיאמר הוליד הושיב , וכן מן ירה בים (שמות ט"ו ד') , הורה , וירו הירים (ד"ה ב' ל"ה כ"ג) , וכן ואיש לא הונה (יחזקאל י"ח ט"ז) , מגזרת לא תונו (ויקרא י"ט ל"ג), וכן יאמר הודו לה' (ישעי' י"ב ד' , וגם בתהלים ובד"ה כמה פעמים) , יודו לה' (תהלים ק"ז ח' וט"ו וכ"א ול"א) , הוגה ורסס (איכה ג' ל"ב) , כלם עיקרם בראשם אות יו"ד ונופלת לפרקים ובאה אות וא"ו במקומה עכ"ל . ואין המדקדקים מודים לו כי אמרו שמלת הוד היא שם עצם פרטי , ושם נרדף להדר ותפארת , אבל גם דעתו לא רחוקה היא מדרך הדקדוק , כי יאמר שמלת הוד נגזרת משרש ידה , והה"א מן ההפעיל , וא"ז נעשתה שם עצם פרטי לכבוד המלכות , והה"א נתחברה אל השם להיות כמו שרשית , וה"א למ"ד הפעל נפלה , וא"ז נגזר ממנו הפעל יהודוך , כאשר נמצ' בדברי חז"ל שהשתמשו בשרש תרם , שעשאו התי"ו שרשית , ועיקרה איננה רק נוספת בשם תרומה ששרשו רום, כמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות בריש מס' תרומות , וכן מצאנו בלשון הקדש שמן ה שרש ידה נגזר שם עצם פרטי יהודה , וממנו נגזר שם היחס יהודי יהודים לעם העברים , ושם תאר ללשון עברי , ועל תדבר עמנו יהודית (מלכי' ב' י"ח כ"ו) , ויקרא בקול גדול יהודית (שם כ"ח וישעי' ל"ו י"ג) , ובעלי הלשון האחרונים כמרדכי ועזרא ונחמי' וסיעתם עולי הגולה עשו ממנו פעל , מתיהדים (אסתר ח' י"ז) , ולפי שאין הה"א שרש אמיתי בשם הוד , לכן כשנעשה ממנו פעל תפול לפעמים ואמרו יודוך , עם שהה"א השרשית בעצם לא תפול לעולם כשהיא פ"פ , כ"ה דקדוק המלה הזאת לדעת הרשב"ם , והפסוקים שהביא הם ראיות נכוחות לפירושו , גם באור הפסוק שלפנינו נכון הוא מאוד ומקושר היטיב לשלפניו וגם תחלתו אל סופו , לכן בחר בו המתרגם האשכנזי ותרגם יודוך (הולדיגן) , והנה גם יב"ע תרגם יודון כמו יהודוך , אבל בכוונה אחרת , כי אתה יהודה , דמית לגור אריה , שהוא הארי' הקטן בהיותו נער : מטרף בני עלית , כאשר אתה בני עלית מטרף , נדמית לגור ארי' , ולפי שהוא קל וגבור יותר מארי' זקן המשילו אליו • כרע רבץ כאריה , כן דרך המשורר העברי לדבר פעם בלשון נוכח ופעם בלשון נסתר , ואמר כרע רבץ יהודה לבטח באין מחריד כמו האריה שהוא הזכר , והלביא שהיא הנקבה , בהיותם שוכבים על רגליהם , מהמון רועים לא יחת , ובן קשת לא יבריחנו , כן יהודה בהיותו בארצו יתר באור תרגם לך יהודון אחך ויתקרון יהודאין על שמך , וכ"ת הירושלמי • בערף , הוא אחורי הפנים , וכן אמרו רז"ל עורף דלהדי פנים (חולין דף י"ט ע"ב) : (ט) גור אריה יהודה , לפי פשטות הלשון נראה לי שהוא ענין אחד , ולפי שרצה להמשילו לארי' שהוא המזיק שבחיות , וגם כוון לדמותו לארי' קטן לקלותו וזריזותו יותר מארי' גדול , לכן תפס בלשונו ב' השמות , כי גור לבד יאמר גם על שאר החיות בהיותם קטנים , כאשר מצאנו גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן (איכה ד' ג') , ותהי' הכוונה פה גור שבמין הארי' והוא סמוך , וכ"ת יב"ע והירושלמי מדמי אנא לך יהודה ברי לגור בר אריון , וכן פי' הרשב"ם , וכן מתורגם בל"א, והמ"י כתב שתחסר הכ"ף כגור אריה , אבל אין צורך לפי המליצה הנאותה ובפרט בעניני השירים , וכ"ה כוונת הראב"ע שכתב ואין בו כ"ף הדמות כמו ועיר פרא (איוב י"א י"ב) • מטרף בני עלית , אתה יהודה בני ! לאחר שעלית מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך לא יבא אויב להחרידך ולהקימה ממקומך, זהו עיקר פשוטו , והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל • (הרשב"ם) , והנה רש"י ז"ל פי' כן , וז"ל מטרף, ממה שחשדתיך בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו וזהו יהודה שנמשל לאריה, בני עלית , סלקת את עצמך ואמרת מה בצע וגו' , הרי שפי' הכתוב על מכירת יוסף , ואף ע"פ כן הוא נקי מתלונת הרשב"ם כי חבר בני למטה אל עלית ולא אל מטרף , והראב"ע כתב ואם נפרשנו על דבר יוסף הי' ראוי שיהי' תחת עלית העלית כי עלית פועל עומד , ורש"י ז"ל נשמר גם מזה כי איננו מפרש עלית שהעלה את יוסף , כי אם סלקת את עצמך , והוא פעל עומד , וכ"ת יב"ע סליקתא נפשך , והנה לשטת רש"י ז"ל יהי' המשך הכתוב על הדרך הזה , יהודה דומה לארי טורף , והוא כורע ורובץ כארי' וכלביא מי יקימנו , אבל עם כל זה נקי הוא מטרף יוסף שחשדתי אותו בו , כי סלק את עצמו ממנו , ויהי' מטרף בני עלית , כמו מאמר מוסגר בין שני מאמרי' מקושרי' ולכך בא האתנח בארצו במנוחה לא יבא אויב להחרידו ולהקימו ממקומו :
Du vereinigst den Mut der Jugend und die Besonnenheit des Alters in dir, hast keine Lust an Kampf und Raub um des Kampfes und Raubes willen, bist keine Hyäne und kein Wolf, bist ein Löwe und über gemeinem Raubmord erhaben.
כרע רבץ וגו׳. Nicht in Kampf und Schlachtgewühl wohnt Judas Größe, nicht der aufflackernde Mut, der in der Stunde der Gefahr sich Achtung zu verschaffen weiß und dann erlahmt, ist, was ihn kennzeichnet; selbst wenn er ruht, bleibt er Löwe, die Achtung gebietende Größe, die er in der Ruhe entfaltet, schafft Sicherheit nach außen und gewährt unter seiner Leitung den Frieden, der die bestimmungsgemäße Entfaltung im Innern möglich macht. — Es ist zu bedauern, daß die eigentliche Bedeutung des לביא nicht bekannt ist. Sie ist gewiß so charakteristisch wie גור und אריה. Möglich, daß seine Bedeutung in der Wurzel לבה liegt, die rabbinisch: entflammen, anfachen, gleichbedeutend mit להב, heißt, und hieße לביא der Löwe in seiner Erregtheit, der entflammte Löwe. וכלביא מי יקימנו: wer möchte machen, daß er wie ein entflammter Löwe aufstehe!