Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לחוף ימים. עַל חוֹף יַמִּים תִּהְיֶה אַרְצוֹ (יבמות מ"ה); חוֹף, כְּתַרְגּוּמוֹ סְפָר, מרק"א בְּלַעַז, וְהוּא יִהְיֶה מָצוּי תָּדִיר עַל חוֹף אֳנִיּוֹת בִּמְקוֹם הַנָּמֵל, שֶׁאֳנִיּוֹת מְבִיאוֹת שָׁם פְּרַקְמַטְיָא, שֶׁהָיָה זְבוּלֻן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַמְצִיא מָזוֹן לְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, וְהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ (דברים ל"ג), זְבוּלֻן יוֹצֵא בִּפְרַקְמַטְיָא, וְיִשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּאֹהָלִים:
וירכתו על צידן. סוֹף גְּבוּלוֹ יְהֵא סָמוּךְ לְצִידֹן: ירכתו. סוֹפוֹ, כְּמוֹ וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן:
am Gestade der Meere wird sein Land sein, חוֹף, wie der Targum sagt, ספר Mark, Grenze in anderen Sprachen; er wird sich immer am schiffreichen Gestade befinden, am Hafenplatz, wohin die Schiffe Waren bringen; denn Sebulun beschäftigte sich mit Handel und versorgte den Stamm Jissachar mit Lebensunterhalt, denn dieser beschäftigte sich mit Torah; das ist, was Mosche sagte (Deut. 33, 18), »freue dich, Sebulun, mit deinem Auszug und, Jissachar, in deinen Zelten«; Sebulun zog mit Waren hinaus, und Jissachar beschäftigte sich mit Torah in den Zelten.
Und seine Seite ist neben Zidon וירכתו על צידן, das Ende seines Gebietes wird neben Zidon sein; seine Seite ist das Ende; wie (Ex. 26, 22) »für die Rückseite der Wohnung וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן«.
זבולן יתר הבאור ההפכי הצור וגו' למעינו מים (שם קי"ד ח') , ואסרי מושך עצמו ואחר עמו , אסרי לגפן , ואסרי לשרקה · עירה , הוא החמור בעודו קטן , והה"א במקום וא"ו הכנוי לנסתר כמו כי פרעה אהרן (שמות ל"ב כ"ה) , ונסכה יין (ויקרא כ"ג י"ג) , ודומיהם · ולשרקה , הה"א נוספת , כי נמצא ויטעהו שרק (ישעי' ה' ב') , וכתב הרד"ק בשרשים שרש שרק שהוא המשובח ממיני הגפן , וכתב הרב אבן גיאת שהוא מין הטוב מן הגפנים שהענבים לא ימצא בהם חרצן , ורש"י כתב שרקה , זמורה ארוכה קורייר"א בלע"ז עכ"ל , ויראה שצ"ל ווירי"רה , כמ"ש רש"י על שריגם (למעלה מ' י') , והוא בל"א (רעבי , רוטי) ע"ש · בני אתנו , הוא העיר , והאתון היא הנקבה ממין החמור , ובן האתון הוא הקטן הזכר הכרוך אחר אמו , ובא כפל לשון במלות שונות · כבס , המכבס ביין לבשו , הראב"ע פי' כי מרוב היין יכבסו לבושיהם ביין תחת מים , והוא על דרך משל כמו יטפו ההרים עסיס (יואל ד' י"ח) , ולדעתי איננה מליצה נאותה לפי שאין דרך לכבס ביין כי לא ינקה הבגד , ולא תבא לעולם הפלגתהמליצה באופן כזה , והנכון כמ"ש בקלורי שהכוונה היא על דריכת היינות , והוא מפי' הרשב"ם · סותה , אין לו ריע במקרא , ורש"י והרשב"ם והרד"ק בשרשי' שרש סות פי' בגד , ובלי ספק כן הוא כי הוא כפל לשון של לבשו : באור הקצר זבולן לחוף ימים ישכן , התנבא כי זבולן יהי' חלקו בא"י על שפת הים · והוא לחוף אנית , והוא יהי' מצוי תמיד אצל החוף שהאניות יוצאות ובאות שם , והוא הנמל שקורין בל"א (האפן) · וירכתו , סוף גבולו שהוא פאת ארצו יגיע להיות אצל צידון , והנה בהסתכל בהמשך הפסוק , גם בכפל המאמרים לחוף ימים ישכן ושוב והוא לחוף אנית יפלא בעיני לבאורה , גם מאמר וירכתו על צידן מיותר , כי לא הודיע יעקב בשום אחד מבניו סוף גבולו רק בזבולן , ואם רצה להודיע בו מדוע לא הודיע רק קצה אחד , גם עדיין לא ידענו באיזה צד יהי' תחומו אצל צידן אם בדרום ואם בצפון , ואם נאמר כי לא כוון להודיע מקום נחלתו רק גודל חלקו שתגיע עד צידן , הנה גם זה לא נדע , כי לא הודיע תחלת גבולו , ואשר יפלא יותר בעיני הוא זה , הלא גם מקצת שאר השבטי' לקחו נחלת' על שפת הים , כי כל גבול מערבי של א"י הוא הים הגדול , ולא לקח זבולן חלקו על פני כל רחב הים מנחל מצרים עד הר ההר , לכן נראה לי כי כוונת יעקב היתה לפי שברך את יהודה שלפניו שיתעשר ע"י נצחונו במלחמות , גם ע"י ארצו שתהי' מבורכת להוציא יין הרבה ודי חלב עזים , גם בירך את בניו שלאחריו קצתם בזה וקצתם בשניהם , חוץ מראובן שמעון ולוי שלא רצה לברכם כלל , לכן לפי שראה שזבולן לא יהי' איש מלחמה כאחיו , גם לא תהיה ארצו טובה כשל אחיו כי ישכן לחוף ימים , ברכו שיתעשר ממשאו ומתנו שעיקרו הוא על מבואות ימים , במקום שיש נמל לספינות , ולכן אף שגם קצת שאר השבטים לקחו נחלתם על שפת הים , אפשר שלא הי' שם נמל טוב לספינות כמו בחלק הים של זבולן , וכן לא מצאו החלזון שצובעין יתר הבאור מפרש חכלילי באופן אחר וז"ל , והנראה בעיני שהוא הפוך מן כחלת עיניך (יחזקאל כ"ג מ') , ונכפלה בו הלמ"ד כמנהג רבים , והוא כענין מכחול העינים הידוע ומורגל בדברי רבותינו , וכן שמו בערבי אל כחול ואמר שהוא כחול העינים מן היין , כי כאשר כוחלים אותם בפוך שהוא אל כחול , כן יכחול אותם הוא ביין , וכמו שהאחרים מלבנים שניהם בתמרוקים כן ילבן אותם בחלב , והמשל לרבוי היין והחלב בארצו כאשר הזכיר אנקלוס וכו' עכ"ל · ויתכן שגם הפוך יקרא כחול בעבור האדמימות שבו , ויהי' כחול הפוך מן חכל , וישובו לפי זה שני הפירושי' להיות אחד · ולבן שנים , תאר , והנפרד לבן , ובסמיכות ראוי להיות לבן כמו מן חלב , חלב גוים (ישעי' ס' ט"ז) , ובא בסגול בעבור הסמיכות · שנים , נקראו שנים על שם מערכות שנים בעבור היות שתי מערכות , (הראב"ע) : (יג) לחוף , שרשו חפף , והוא ענין כסוי כמו חפה , והוא הנמל , ונקרא כן לפי שנסתרים בו הספינות מפני הרוחות , והוא מגזרת חפף עליו כל היום (דברים ל"ג י"ב) , כי באור הקצר שצובעין מדמו צבע התכלת רק בחלקו , והוא הי' חשוב משאר צבעים להשתמש ממנו למלכים , וכן אמרו חז"ל בשבת (דף כ"ו ע"א) יוגבים אלו צידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה , וב' אלו המקומות היו מקומות של נמל בים המערבי כנגד חלקו של זבולן , וזה שמם עוד היום , וכן היו מסתחרים במין דג הנקרא טרית , שלא הי' נמצא רק בחלק הים שנפל בגורלו , גם החול שבשפת הים שבחלקו הי' חשוב ומובחר משאר חולות וראוי לזכוכי' לבנה , כמ"ש חז"ל בספרי (פ' הברכה) על פסוק ושפוני טמוני חול (דברים ל"ג י"ט) , וכ"ה במגילה (דף ו' ע"א) , וכתב שם רש"י טרית , דג שקורין טוני"נא , וברכו יעקב שעי"ז יתעשר , אף אם לא תהי' חלקו בארץ טובה כחלקי אחיו לענין שדות וכרמים , ועל כוונה זאת אמר ג"כ וירכתו על צידן לפי שהם היו נודעים אז לסוחרים גדולים , כדכתיב סחר צידון עבר ים מלאוך (ישעי' כ"ג ג') , וכתיב בושי צידון כי אמר ים מעוז הים וגו' (שם ד') , וכן ברכו משה ואמר שמח זבולן בצאתך (דברים ל"ג י"ח) , בים לסחורה , גם אמר כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול (שם י"ט) , ולא הוצרך להזכיר צור לכוונה זאת , כי היא היתה באמצע גבולו , אבל צידון היא לצד צפון א"י להלאה מצור , ואמר שגם היא תסחר עמו כי סוף גבולו יהי' אצלה , ויהי' א"כ מאמר תחלת הפסוק זכרון רוע חלקו לענין שדות וכרמים , ומאמר שאחריו שבח לענין הסחורה , וזהו שיעור הכתוב , זבולן (עם שהוא) לחוף ימים ( לבד ) ישכן (והיינו שאף שיש לו שדות וכרמים אינן חשובות כ"כ כמ"ש חז"ל במגילה ( דף ו' ע"א ) אמר זבולן לפני הקב"ה רבש"ע לאחי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות , לאחי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות ע"ש , לא כאחיו שוכני הים אשר להם גם שדות וכרמים טובים , (עכ"ז) והוא (לבדו) לחוף אנית ( ישכן , כי ישכן שבמאמר ראשון מושך עצמו ואחר עמו ) וירכתו על צידן (באופן שמחמת האניות הרבות אשר יבואו לארצו יתעשר) , ויהי' תרגומו בל"א לפ"ז כן (זבולן ווירד צוואהר נור אם אופר דר מעערי וואהנן , ער ווירד אבר אם האפן זיין , ווא שיפי ליגן , אונד זייני זייטי ביז גען צידן) , והנה גם הרשב"ם שיער כוונת הפסוק וירכתו על צידן , לענין הסחורה , אך יתר הבאור האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח , כן פי' הראב"ע והרד"ק בשרשים שרש חפף , ולשון רש"י חוף , כתרגומו ספר מרק"א בלע"ז עכ"ל , ובל"א (גרענצי) · וירכתו , פאת ארצו , ולא נמצא הנפרד היחיד משם זה שהוא בה"א הנקבה בסוף המשתנית לתי"ו ברבוי ובכנוים , כמו בירכתים (שמות כ"ו כ"ג ול"ו כ"ח ויחזקאל מ"ו י"ט) , כן בסמיכות הרבים , ולירכתי (שמות כ"ו כ"ב ול"ו כ"ז) , וכן בכנויי היחיד כמו כאן , אבל נמצא היחיד ירך , וממנו נאמר לרבים , ירכים (שם כ"ח מ"ב) , ובכנוים ירכי ירכה , והנה שם ירך הושאל ג"כ אל פאת הדבר באור הקצר אך כוונת הפסוק בכללו לא פי' כן . ונראה לי עוד בכוונת מלת ימים לשון רבים , לפי ששאר השבטים עם שאצל המערב הי' הים גבולם , עכ"ז לצד מזרח לא הי' להם ים , רק הירדן יגבלם , אבל זבולן לצד מזרח הנה ים כנרת יגבלהו :
Mit Juda hatte Jakob gefunden, was er suchte: Führer und Träger der ganzen Zukunftsbestimmung des jüdischen Volkes bis in die fernste Zukunft. Jetzt geht er die anderen Söhne durch, und zeichnet mit kurzen Worten eines jeden Eigentümlichkeit für den künftigen Volksverein, bis er in Josef wieder zu einem Ruhepunkt kommt. In Juda war der Wehrstand gefunden, ihm schließt sich in Sebulun der Nährstand an. חוף von חפף, (wovon חופה die Umhüllung), die Hafenbucht, wo das Meer von möglichst vielen Seiten schützend vom Lande umschlossen ist, vielleicht auch, weil in einer solchen Bucht die Strömung des Meeres gehemmt ist und daher die Wogen am Gestade sich reiben, von חפף, rabbinisch: reiben. Sebulun wird also an einer Hafenbucht der Meere wohnen, dadurch wird er selbst zu einem Hafen für Schiffe werden, er wird von Handelsschiffen aufgesucht werden, die von dort den Produktenreichtum des Landes aufsuchen werden, aber Welthandel wird er nicht treiben, sein äußerster Rahon wird sich an Sidon, diese bedeutendste Handelsgröße der alten Welt, lehnen. Er wird ein Handelsstamm, allein in dies kommerzielle Streben nicht aufgehen. Er lässt sich aufsuchen von den Schiffen der Handelswelt und lehnt sich, kommerziell sich unterordnend, an Sidon.