Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ונתתיך לקהל עמים. בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, גּוֹי אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; קְהַל גּוֹיִם – הֲרֵי שְׁנַיִם לְבַד מִבִּנְיָמִין, וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק, וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ:
Und ich mache dich zu einer Versammlung von Völkern, Er verkündet mir, dass von mir noch eine Versammlung von Völkern hervorgehen würde; und obschon Er (35, 11) zu mir gesprochen hat, »Volk und Versammlung von Völkern«, so sagte Er »Volk גּוֹי« zu mir für Binjamin; Versammlung von Völkern aber, das sind zwei außer Binjamin; nach ihm wurde mir aber kein Sohn mehr geboren, also lehrte Er mich, dass einer von meinen Stämmen geteilt würde; und nun, jene Gabe gebe ich dir.
הנני מפרך והרביתך, כמ"ש שם פרה ורבה (שם י"א). ונתתיך לקהל עמים, כמ"ש שם גוי וקהל גוים יהי' ממך (שם). ונתתי את הארץ לזרעך וגו', כמ"ש שם ולזרעך אחריך אתן את הארץ (שם י"ב), ושם נכפל הלשון לך אתננה ולזרעך אחריך אתן וגו', ומתורגם שם בל"א אתננה (געבן), לשון מתנה שנתנה לו להיות שלו, אבל יכול להיות עדיין מחוסר גוביינא, ואתן מתורגם (איין געבן), שהוא לשון כיבוש ונתינה ממש לרשותו, וזאת לא תהי' רק לזרעו בבא הארץ. אמנם פה קיצר הכתוב ולא כתב נתינה ראשונה רק האחרונה שהיא הכיבוש אשר לזרעו שהיא העיקרית, והיא לא תהיה עד אשר תפרה אז ונחלת את הארץ, ולכן מתורגם פה (זא דען), קיינו אחר שיהיו לקהל עמים, אז ונתתי את הארץ וגו', ומתורגם (איין געבן), שהוא הכיבוש: