Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Als Josef sah, daß sein Vater seine rechte Hand auf Efrajims Haupt legen wollte, erschien ihm das unrecht; er stützte daher die Hand seines Vaters, um sie von Efrajims Haupt auf Menasches Haupt zu bringen.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Als Joseph merkte, daß der Vater seine rechte Hand auf Ephrajims Haupt legen wollte, mißfiel es ihm; er faßte seines Vaters Hand, um sie von Ephrajims Haupt auf Menaschehs Haupt zu bringen.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Als Josseph gesehen hatte, daß sein Vater seine rechte Hand auf das Haupt Ephrajims legte, mißfiel es in seinen Augen, und er hob die Hand seines Vaters, um sie vom Haupte Ephrajims weg auf das Haupt Menasches zu legen;

Mendelssohn-Übersetzung im Original

אלס יוסף מערקטע דאס דער פאטער זיינע רעכטע האנד אויף אפרימס הויפט לעגען וואלטע , מיספיל עס איהם , ער פאסטע זיינעם זיינעס פאטערס האנד , אום זיא פאן אפרימס הויפט אויף מנשהס הויפט צו ברינגען ,

Onkelos

וַחֲזָא יוֹסֵף אֲרֵי שַׁוִּי אָבוּהִי יַד יְמִינֵהּ עַל רֵישָׁא דְאֶפְרַיִם וּבְאֵישׁ בְּעֵינוֹהִי וְסָעֵד יְדָא דְאָבוּהִי לְאַעֲדָאָה יָתַהּ מֵעַל רֵישָׁא דְאֶפְרַיִם לְאַנָחוּתַהּ עַל רֵישָׁא דִמְנַשֶּׁה

Raschi

ויתמך יד אביו. הֵרִימָהּ מֵעַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּתְמָכָהּ בְּיָדוֹ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und er ergriff die Hand seines Vaters, er hob sie vom Haupte seines Sohnes hinweg und stützte sie mit seiner Hand.

Biur von Moses Mendelssohn

וירא יוסף כי ישית אביו וגו' , א"ת , שוי , בלשון עבר , ובתרגום יב"ע מכוון יותר לפי באור המלה שמתורגם בו , משוי , לשון בינוני , שדרכו לבוא הרבה פעמים בלשון עתיד , מש"כ עתיד במקום עבר הוא נמצא מעט במקרא , והוצרכו לדחוק ולפרש בן מכח ב' סבות , האחת , לפי שתרגמו , וירא , לשון ראי' ממש , כי א"ת וחזא , ויב"ע תרגם וחמא , והוא איננו נופל רק על מעשה שכבר עבר או לפחות שהותחל קצת ממנו , השנית , כי העשיה הזאת כבר היתה קודם הברכה , וענין זה וירא יוסף וגו' היתה אחר הברכה , כפי הבנה הפשוטה בפסוק , ולפי הסבה השנית הזאת יצדק יותר תרגומו של אנקלוס משל יב"ע , כי אם הי' ענין וירא יוסף וגו' אחר הברכה , הנה כבר עברה שימת ידיו עליהם כולה , ולא הי' הענין הזה באמצע שימת ידיו , אולם מה נעים פה באור המתרגם האשכנזי , שתרגם וירא לשון הבנה ולא ראי' ממש , כמו שמצאנוהו הרבה על הכוונה הזאת , ומלת ישית עתיד כהוראתו הפשוטה , ויהי' על אופן זה , כי בתחלה בהרמת ידו של יעקב ובהושטתו אותן טרם הניחן על ראשיהם , הכיר שרצונו לשית יד ימינו על ראש אפרים , ותמך את ידו להסיר אותה מעל ראש הצעיר ולשומה על ראש הבכור , ודבר דבריו אל יעקב , ויעקב השיב לו ידעתי בני ידעתי וגו' והיה כל זה לפני הברכה , אלא שלא להפסיק הענין גמר הכתוב את כל ענין הברכה , ואח"כ חזר לספר את הנעשה מקודם , ויבואו הוראות הזמנים על נכון , ואין זה בכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה , כי הכלל הזה נאמר על שני מעשים מיוחדים שנכתב בראשונה את הנעשה לאחרונה , אבל בסיפור אחד אשר יש בו גם איזה ענינים פרטיים שאינם עקריים כ"כ , דרך המספר הנבון לספר תחלה הדבר העיקרי בדרך כלל , ולא יפסיק בדבריו להודיע בסיפורו הכללי גם את הפרטים ההם , כדי שלא לבלבל דעת השומע , כי אולי לא יבין כוונת המספר איזה הוא הדבר העיקרי אשר כוון עליו המספר , ואח"ז יספר הפרטים אשר נעשו טרם שנעשה הדבר העיקרי שכבר סיפר אותו , ולפי באור המתרגם לל"א יתיישב ג"כ ספק עצום כי לדברי המפרשים שהי' זה אחר הברכה , מה ראה יוסף להמתין עד אחר הברכה , ומה יתן ומה יוסיף בהסרתו את ימינו מעל ראש אפרים אחר הברכה בעת שיעקב מעצמו הי' דעתו להסיר ידיו מעליהם , אם כבר נעשה כן בשעת הברכה שהוא הזמן העיקרי אל הוראת ההגדלה לאחד על האחר , וכן פי' הרשב"ם ז"ל כי ישית , קודם שברכם , וראה יוסף ששכל את ידיו (הוא סוף הדבור , ע"ש שנדפס בשבוש , ואח"כ מתחיל הדבור בפסוק י"ח) , ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי , אין לפרש ולומ' לא יפה אתה עושה אלא הי' לו לשאול לאביו מדוע אתה עושה כן , אלא כך אמר יוסף ליעקב , לא כך סדורים הבנים כמו שאתה סבור שלא דקדקתי להביאם כסדר לפי ימינך ושמאלך לתת הבכור לימינך והצעיר לשמאלך אלא בימיני לקחתי הבכור והצעיר בשמאלי עכ"ל · ויתמך יד אביו , הרימה מעל ראש בנו ותמכה בידו · להסיר אתה מעל ראש אפרים , (כדי לשומה) על ראש מנשה , וכן כל לשון הסרה כתוב בקוצר , סורה אלי אל תירא (שופטים ד' י"ח) , סורה משם לפנות אלי , ויסרו אליו (לעיל י"ט ג') , סרו משם לבא אליו · (הרשב"ם) , ולכן תרגם אנקלוס מעל רישא דאפרים (לאנחותה) על רישא דמנשה , הוסיף מלת לאנחותה לכוונה הנזכרת , ועל כוונה זו תרגם המתרגם לל"א במלת (ברינגן) ועי"ז לא הוצרך להוסיף תיבה אחרת :

Text herunterladen