Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָ֘רֶץ֮ בָּ֒אנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Sie sagten ferner zu Pharao: Uns im Lande aufzuhalten sind wir gekommen, denn für die Schafe deiner Diener ist keine Weide mehr, denn der Hunger ist schwer im Lande Kenaan; und nun, lasse doch deine Diener im Lande Goschen wohnen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und sagten ferner zu Pharo: Wir sind gekommen, uns hier zu Land aufzuhalten; denn im Lande Kenaan, wo die Hungersnoth sehr groß ist, hat das Vieh deiner Diener keine Weide mehr. So laß nun deine Diener im Lande Goschen wohnen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und sie sprachen zum Pharao: Als Fremdlinge im Lande zu weilen sind wir hergekommen, weil keine Weide ist für deiner Knechte Schafe, denn schwer ist die Hungersnot im Lande Kenaan, so mögen nun deine Knechte im Lande Goschen wohnen dürfen!
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד זאגטען פערנער צו פרעה: וויר זינד געקאממען, אונס היר צו לאנדע אויפצוהאלטען, דען אים לאנדע כנען, וואו דיא הונגערסנאט זא גראס איזט, האט דאז פיה דיינער קיינע ווידע מעהר, זא לאס נון דיינע דינער אים לאנדע גשן וואהנען ·
Onkelos
וַאֲמָרוּ לְוַת פַּרְעֹה לְאִתּוֹתָבָא בְאַרְעָא אֲתֵינָא אֲרֵי לֵית רַעֲיָא לְעָנָא דִּי לְעַבְדָּיךְ אֲרֵי תַקִּיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וּכְעַן יֵתְבוּן כְּעַן עַבְדָּיךְ בְּאַרְעָא דְגשֶׁן
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
לגור בארץ, אני תמה בטעם הזה שאמרו לו, כי גם במצרים אין מרעה כי כבד הרעב בארץ מצרים כמו בארץ כנען או יותר, כי עליה היתה עיקר הגזרה, ואולי אמרו כי בארץ כנען מפני כובד הרעב יאכלו האנשים עשב השדה ולא ישאירו מחיה לבהמה, אבל בארץ מצרים יש בה שבר יחיו בה האנשים ותשאר בה מרעה מעט; ויתכן שהיה בארץ מצרים מעט באחו מפני היאורים והאגמים · (הרמב"ן) :
Text herunterladen
Obgleich in Goschen wahrscheinlich während der Hungerjahre ebensowenig Weide für das Vieh wie in Kanaan gewesen sein wird, so hatte doch wohl Josef wie überall so auch in Goschen Futterkräuter für das Vieh in den Stadtgebieten aufgespeichert.