Die Torah - Die fünf Bücher Mose
את כל דברי יוסף. סִימָן מָסַר לָהֶם בַּמֶּה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ – בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, וְלֹא נֶאֱמַר אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה:
ותחי רוח יעקב. שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, שֶׁפֵּרְשָׁה מִמֶּנּוּ:
Alle Worte Josefs, er hatte ihnen als Zeichen den Inhalt der Worte mitgegeben, mit dem er sich damals beschäftigt hatte, als er sich von seinem Vater trennte, nämlich mit dem Abschnitt von עֶגְלָה עֲרוּפָה (dem im Tale zu tötenden Kalbe, Deut. 21); darum heißt es, er sah die Wagen עֲגָלוֹת, die Josef geschickt hatte, und es heißt nicht, die Pharao geschickt hatte (Bereschit Rabbah 94:3).
Da lebte der Geist Jaakobs auf, die Schechina ruhte wieder auf ihm, die sich von ihm entfernt hatte (Onkelos).
וידברו אליו את כל דברי יוסף , יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי, ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו, ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו' (לקמן נ' ט"ז) , ואלו ידע יעקב בענין הזה, היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו כי ישא פניו ולא ימרה את דברו ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים • (הרמב"ן) , והרשב"ם כתב את כל דברי יוסף , שאר דברים שדבר אליהם הכתובים למעלה שבכה על צואריהם והכירו בודאי שהוא אחיהם, וגם ראה את העגלות אשר שלח יוסף על פי פרעה , ותחי רוח יעקב , כי שמר את הדבר שסוף יוסף להיות מושל כי העגלות אינן יוצאות ממצרים כי אם על פי מושל כמו שפירשתי למעלה עכ"ל :
Als sie ihm aber alles ausführlich erzählten, wie sich Josef benommen etc. und er auch die königlichen Wagen sah, da lebte der Geist ihres Vaters Jakob auf, da erhob er sich aus der zwanzigjährigen Trauer, da שרתה עליו שכינה wieder, und darum steht auch sofort