Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אל תרגזו בדרך. אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּ"אַ אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:
Erzürnet euch nicht auf dem Wege, beschäftigt euch nicht mit einem Worte der Halacha, damit euch der Weg nicht verlorengehe (Taanit 10b); andere Erklärung: machet keine großen Schritte und kehret in der Stadt ein, während die Sonne noch scheint (Bereschit Rabbah); nach dem einfachen Sinn des Verses kann man sagen, weil sie sich schämten, fürchtete er, sie könnten auf dem Wege über seinen Verkauf streiten, miteinander zu rechten und zu sagen, durch dich wurde er verkauft, du hast böse Rede von ihm erzählt und uns veranlasst, ihn zu hassen.
וישלח , כל לשון לויה משקל דג"ש , לשון שליחות של חזור משקל רפי • (הרשב"ם) , ור"ע ספורנו פי' וישלח את אחיו , פטרן ונתן להם רשות , כמו שלחני כי עלה השחר (שם ל"ב כ"ז), שלחוני ואלכה לאדני (שם כ"ד נ"ו) , והיא השליחות שאינה של חזרה הבאה תמיד במשקל הכבד , אף אם אין עמה לויה , כמו וישלח את הערב (שם ח' ז') , ושלחה מביתו (דברים כ"ד א' וג') , שהם לשון פיטורין לפטרם ולילך לדרכם , ולכן גם פה אף שהי' רצון יוסף שישובו עם אביה' ובני ביתם,עכ"ז השליחות לא הי' בעבור זה, רק פטרם לשלום , וזה ירצו ישובו , לכן בא פה במשקל כבד , אבל לפי הסברא לווה יוסף לאהבתו אותם ולכבודם , וכן סופר בס' הישר • אל תרגזו בדרך , רש"י פי' לפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים הי' דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתוכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר , אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו , וכן פי' הראב"ע ור' יונה , וכ"ה בס' הישר , וכן ת"א ויב"ע , ולפ"ז יתורגם בל"א (צאנקט אייך ניכט) , אבל הרמב"ן כתב אל תרגזו בדרך , רגז לשון רתת ותנועה ויאמר בבאו מן הפחד על הרוב , לב רגז (שם כ"ח ס"ה) , ורגזו וחלו (שם ב' ד"ה) , ותחתי ארגז (חבקוק ג' ט"ז) , ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יחזקאל י"ב י"ח), ולכן הנכון בעיני בפסוק הזה שאמר להם יוסף אל תפחדו בדרך , והענין כי בעבור משאת בר ולחם ומזון וטוב מצרים בימי הבצרות יפחדו אולי יבואו לסטים בדרך בלכתם וכל שכן בשובם עם כל רכושם ולא ימהרו לדבר, ולכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא, כמו שנאמר מהרו ועלו אל אבי ואל יפחדו כלל בדרך כי שמו עליהם שהוא המושל בכל ארץ מצרים, וחיי כל הארצות הסם בידו, וממוראו ייראו הכל וילכו ויבאו לשלום עכ"ל • וכן פי' הרשב"ם וכתב אל תרגזו , אל תיראו כלום בדרך מפני לסטים כי שלום לי מכל צד , וכן רגזו ואל תחטאו (תהלים ד' ה') , היו ירא'ים מן הקב"ה ולא תחטאו , וכן ונתן ה' לך שם לב רגז , דחיל כתרגומו , וכן ירגזון יריעות (חבקוק ג' ז') , לשון ניענוע , כאדם המתיירא , וכן רבוזה בטחות (ישעי' ל"ב י"א) , המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט' ו') , אבל רגזה של תרגום של דניאל ושל עזרא לשון כעס , טרגז"לר לעז של רוגז של כ"ד ספרים עכ"ל • ובל"א (ציטערן), וכן פי' הרד"ק בשרשים שרש רגז , אבל אמרם לענין אחד שהו' הרעדה והתנוע'מן הפחד או מן הכעס , וכן מתורג' בל"א :
רגז ,אל תרגזו בדרך ist überwiegend nicht eine zürnende, sondern eine fürchtende innere Bewegung. Daher wohl: Leget eure Reise guten Mutes zurück und machet euch für alle Zukunft keine Sorgen!