Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹ֠ת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Seinem Vater aber schickte er wie folgt: Zehn Esel, tragend von dem Besten Mizrajims, und zehn Eselinnen, Getreide und Brot und Speise für seinen Vater zur Reise tragend.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Seinem Vater schickte er wie folget: zehen Esel, beladen mit den besten Sachen aus Mizrajim; und zehen Eselinnen, beladen mit Getraide, gebackenem Brod und andern Speisen, für seinen Vater zur Reise.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und seinem Vater schickte er folgendes: zehn Esel, mit dem Besten Mizrajims beladen, und zehn Eselinnen, beladen mit Korn und Brot und Speis für seinen Vater auf den Weg.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
זיינעם פֿאטער שיקטע ער וויא פֿאלגט : צעהען עזעל , בעלאדען מיט דען בעסטען זאכען אויס מצרים , אונד צעהען עזעלינען בעלאדען מיט גע• טריידע , געבאקנעם בראד , אונד אנדערן שפייזען , פֿיר זיינען פֿא• טער , צור רייזע •
Onkelos
וְלַאֲבוּהִי שְׁלַח כְּדָא עַסְרָא חֲמָרִין טְעִינִין מִטּוּבָא דְמִצְרָיִם וַעֲסַר אַתְנָן טְעִינָן עִיבוּר וּלְחֵם וּזְוָדִין לַאֲבוּהִי לְאָרְחָא
Raschi
שלח כזאת. כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן? עשרה חמרים וגו':
מטוב מצרים. מָצִינוּ בַתַּלְמוּד שֶׁשָּׁלַח לוֹ יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה גְּרִיסִין שֶׁל פּוּל:
בר ולחם. כְּתַרְגּוּמוֹ:
ומזון. לִפְתָּן:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Schickte er folgendes, gleich dieser Rechnung; und wieviel betrug die Rechnung? »Zehn Esel…«
Vom Besten Ägyptens, wir finden im Talmud, dass er ihm alten Wein schickte, an dem der Sinn der Greise Freude hat (Megillah 16b); der aggadische Midrasch sagt Bohnengraupen (Bereschit Rabbah 94:2).
Getreide und Brot, wie der Targum sagt;
und Speise, Zukost.
Biur von Moses Mendelssohn
שלח כזאת , כחשבון הזה ומהו החשבון עשרה חמורים וגו' • (רש"י),והוא הבאור היותר מכוון עם פשטות הכתו',ומה שדקדק עליו הרמב"ן ז"ל , שאינו נכון שירמוז על החשבון , ונראה שכוונתו שהי' לו לומר כזה בלשון זכר, כבר הודעתיך דרך הלשון בבוא התואר בלי המתואר , להשתמש במשקל נקבה , ויהי' כזאת כמו (וויא פאלגט) , וכן ת"א , ויב"ע תרגם דורון נדין • וכת' הרמב"ן שהזכיר חמורי' ואתונות כי המשא ונושאי המשא הכל שלח לו והמנהג לשלוח זכרים ונקבות כאשר עשה אביו • בר , דגן • ולחם, אפוי • ומזון, שאר דברים שהם מזון לאדם :
