Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך. עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְסוֹפָן לֵחָרֵב:
ובנימין בכה על צואריו. עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְסוֹפוֹ לֵחָרֵב (שם):
Und er fiel um den Hals seines Bruders Binjamin und weinte, über die zwei Heiligtümer, die im Anteile Binjamins sein und zuletzt zerstört würden.
Und Binjamin weinte an seinem Halse, über das Heiligtum von Schilo, das im Anteil Josefs sein und zuletzt zerstört würde (Megillah dort).
צוארו , שרשו צור, והא"לף למשך , ולא תפול הא"לף אף כשהוא"ו בשוא שאבד בה המשך כמו במלת צַוְּארֵי צַוְּארֵיכֶם , רק ג' פעמים נמצאו שנפלה בהם הא"לף , והם מצורניך (ש"ה ד' ט'), צַוָּרָם (נחמי' ג' ה'), ע"פ המסורה רבתי בערך אות צד"י, (דלא כהראב"ע פה , והרד"ק בשרשים שרש צור שכתבו מצוארניך מלא א'): (טו) ואחרי כן, אחרי אשר שב רוחם אליהם ונתקררה דעתם על ידי הבכי • דברו אחיו אתו , שמתחלה לא היו יכולים לדבר מרוב הבושת והבהלה : (טז) והקל נשמע בית פרעה , כמו בבית פרעה וזהו לשון בית ממש • (רש"י) , לפי שכאן כתיב נשמע לשון נפעל , משא"כ למעלה (בפסוק ב'), שכתוב וישמע לשון קל , ולא נזכר מי השומע , לכן מפרש שבית פרעה הם השומעים והם אנשי בית פרעה • וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו , ששמחו בשמחתו של יוסף מרוב אהבתם לו , ור"ע ספורנו כתב שחשבו שמכאן ואילך תהיה השגחת יוסף על הארץ לא כהשגחת גר מנהיג אלא כהשגחת אזרח תושב לשבת בארץ הוא וזרעו ולזה ישגיח בכל לב להטיב לארץ וליושביה :