Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והנה עיניכם ראות. בִּכְבוֹדִי, וְשֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם שֶׁאֲנִי מָהוּל כָּכֶם, וְעוֹד, כי פי המדבר אליכם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (בראשית רבה):
ועיני אחי בנימין. הִשְׁוָה אֶת כֻּלָּם יַחַד לוֹמַר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לִי שִׂנְאָה עַל בִּנְיָמִין אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בִמְכִירָתִי, כָּךְ אֵין בְּלִבִּי שִׂנְאָה עֲלֵיכֶם:
Und siehe, eure Augen sehen es, meine Ehre, und dass ich euer Bruder bin, da ich wie ihr beschnitten bin, und ferner, dass mein Mund mit euch spricht in der heiligen Sprache (Bereschit Rabbah 93:10).
Und die Augen meines Bruders Binjamin, er stellte sie alle einander gleich, um zu sagen, ebenso, wie ich keinen Hass gegen meinen Bruder Binjamin habe, denn er war ja bei meinem Verkaufe nicht dabei, so ist auch in meinem Herzen kein Hass gegen euch (Megillah 16b).
ועיני אחי בנימין, שלא ידע במכירתי: כי פי המדבר אליכם, בלשון הקדש בלי מליץ זה דעת המפרשים. (רש"י והרשב"ם והראב"ע ור"ע ספורנו), והוא תרגום אנקלוס (ויב"ע והמתרגם האשכנזי), ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש כי על דעתי הוא שפת כנען ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר ב לשון הקדש חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום (דניאל ב' ג'), בעבור שהיו שם חרטמים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל וכלם ידעו אותו, והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית (שם ד'), כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך, ועוד כי כאשר בא יוסף משם למצרים יבאו רבים, ויותר היה להם ראיה בהזכירו שמו וענין המכירה אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה. (הרמב"ן), ולדעתי אין דבריו מוכרחים, כי אחר שנפרדו בוני המגדל ונתבלבל לשונם עד שנחלקו ללשונות רבות, נשארה לשון הקודש ביד עבר וזרעו, ולכן נקראת ג"כ לשון עברי, או ע"ש אברהם וזרעו שהם מעבר הנהר, אבל מדוע תשאר לבני כנען ולא למצרים, ושניהם המה בני חם, גם מי הגיד לו שנבוכדנצר דבר דבריו בלשון הקדש, אולי כותב הספר העתיק דבריו ללשון הקדש, והסבה שכתב כדי שכלם יבינו אותו, אינה מכרעת כלל, כי לא ידבר המלך בלשון אחר למען יבינוהו, אך ידבר בלשונו, ויש לו מתרגמים ומליצים רבים ימליצו דבריו לכל איש ואיש כלשונו, ומ"ש כי כאשר בא יוסף למצרים יבאו רבים, זה אמת כי יבאו רבים שמה מארצות אחרות אשר יכירו לשון הקדש, אבל ראייתו פה היתה בעבור שעד עתה לא דבר עמהם כ"א ע"י מליץ ולא הכיר לשונם, ואף אם באמת לא היתה כ"א תחבולה ממנו שלא יכירוהו שהוא יוסף, עכ"ז התחבולה עצמה היא ראי' שהוא יוסף, ולשון הרשב"ם ולפי עיקר פשוטו, בשורה שתאמרו לאבי לא מפי שמועה ששמעתם מאחרים שהרי אתם בעיניכם רואים ומכירים כי אני יוסף אחיכם מדבר אליכם, ולפיכך והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם עכ"ל: פי, השם הנפרד פה, ובסמיכות תשתנה הה"א ליו"ד, בין ליחיד כמו פי צדיק (תהלים ל"ז ל'), ובין לרבים כמו ופי רשעים (משלי י' ו'), ובהתחבר היו"ד הזאת עם היו"ד שהיא לסימן המדבר בעדו כמו כאן , ראוי להיות בשתי יודי"ן , וחסרו האחת להקל על הלשון :