Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Nicht länger konnte Josef aller der um ihn Stehenden halber an sich halten. Er rief: Lasset jedermann von mir weg und hinausgehen! Und es blieb keiner bei ihm, als Josef sich seinen Brüdern zu erkennen gab.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Nun konnte Joseph nicht mehr an sich halten vor Allen, die um ihn standen; er rief: laßt jedermann von mir hinaus gehen. Und es blieb niemand bei ihm, als sich Joseph seinen Brüdern zu erkennen gab.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Nun konnte Josseph nicht mehr an sich halten vor allen, die um ihn standen, und rief: Lasset alle Leute von mir hinausgehen! Niemand blieb bei ihm, als Josseph sich seinen Brüdern zu erkennen gab.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
נון קאנטע יוסף ניכט מעהר אן זיך האלטען, פֿאר אללען דיא אום איהן שטאנדען. ער ריף: לאסט יעדער מאן פֿאן מיר הינויס געהען, אונד עס בליב ניעמאנד בייא איהם. אלס זיך יוסף זיינען ברידערן צו ערקעננען גאב.
Onkelos
וְלָא יְכִיל יוֹסֵף לְאִתְחַסָּנָא לְכֹל דְּקָיְמִין עִלָּוֹהִי וּקְרָא אַפִּיקוּ כָל אֱנַשׁ מֵעִלָּוָי וְלָא קָם אֱנַשׁ עִמֵּהּ כַּד אִתְיְדַע יוֹסֵף לְוַת אֲחוֹהִי
Raschi

ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים. לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיוּ מִצְרִים נִצָּבִים עָלָיו וְשׁוֹמְעִין שֶׁאֶחָיו מִתְבַּיְּשִׁין בְּהִוָּדְעוֹ לָהֶם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und Josef konnte nicht ertragen, dass so viele um ihn standen, er konnte nicht ertragen, dass die Ägypter um ihn standen und hörten, wie seine Brüder beschämt wurden, als er sich ihnen zu erkennen gab.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

Bisher hatte er, der großen Menschenmasse willen, die zum Einkauf um ihn standen, an sich halten können. Es ging nicht länger.

Biur von Moses Mendelssohn

ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו, לא יכול לסבול שיהיו המצריים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהודעו להם, לשון רש"י, ורבי אברהם אמר להתאפק, לסבול, לכל הנצבים עליו, טעמו עד שיצאו כל הנצבים עליו והוצרך לקרוא להוציאם, אבל אנקלוס תרגם לאיתחסנא, להתחזק, וכן ואתאפק ואעלה העלה (שמואל א' י"ג י"ב), וכן כל לשון התאפקות בכל מקום חזוק. והנכון בעיני שהיו שם מבית פרעה ומן המצריים אנשי' רבים יחלו פניו למחול לבנימן כי נכמרו רחמיהם על תחנוני יהודה ולא יכול יוסף להתחזק לכלם ויקרא לעבדיו הוציאו כל איש נכרי מעלי כי אדבר עמהם, ויצאו מעליו, ובצאתם מעליו נתן את קולו בבכי וישמעו מצרים ואנשי בית פרעה המוצאים מעליו כי עודם בחצר הסיצונה, ויתכן כי פירוש הנצבים עליו, משרתיו העומדים לפניו כמו הנער הנצב על הקוצרי' (רות ב' ו'), שרי הנצבים (מלכי' א' ע' כ"ג וד"ה ב' ח' י'), להתיצב על ה' (איוב א' ו' וב' א'). (הרמב"ן), ויב"ע תרגם למסובלא דלא למבכי, וכן פי' בעל מ"י, וירצה שיש להם כדמות ראי' בעבור שנאמר אח"ז שבכה, אבל באמת שההתאפקות הזאת מוזרת על הענין כולו אשר הי' לו עם אחיו, שעיקרו הוא שהי' מתנכר אליהם עד עתה ולא יכול עוד להתאפק מלהודע אליהם (כי אם תהי' הכוונה על הבכי, הי' יכול לבוא החדרה לבכות שמה כמו בב' פעמי' הראשוני'), כי ענין השרש הזה הוא ההתאמצות מלעשות איזה דבר אשר יחפוץ לעשותו, כמו ויתאפק המן (אסתר ה' י'), פי' שלא לעשות כחפצו אז בכעסו, ורחמיך אלי התאפקו (ישעי' ס"ג ט"ו), שלא לעשות כחפצו ברחמיו, וכן פי' רש"י והרד"ק על פסוק ואתאפק ואעלה העלה, ע"ש, וכן פי' פה הרשב"ם, וזהו ג"כ כוונת המתרגם האשכנזי: ויקרא, הרים קולו ואמר למשרתיו הוציאו כל איש מעלי בלתי האנשים האלה, והטעם בהוצאה שהוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכיר להם המכירה כי תהיה להם לחרפה וגם אליו למכשול שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם אלו אנשי בוגדות לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו באחיהם גם באביהם בגדו מה יעשו במלך ובעמו גם ביוסף לא יאמינו עוד. (הרמב"ן):

Text herunterladen