Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויצו יוסף וימלאו וגו' ולהשיב וגו' ולתת וגו' ויעש להם כן , יש פה קצור לשון , ושעורו בתשלומו יהי' כן , ויצו יוסף (למלאות כליהם בר) וימלאו את כליהם בר (ויצו עוד) להשיב כספיהם וגו' , והוא"ו של ולהשיב תמשוך מלת ויצו גם אל מאמר זה · ועל דבר השנוי בלשון , וימלאו , לשון רבים , ויעש, לשון יחיד , יתכן לדעתי לומר כי הצווי למלאות כליהם הי' לכל עבדיו העומדים בבתי אוצרות התבואו' לשבור בר , אבל צווי השבת כספיהם ונתינת הצידה לא הי' רק למנשה בנו או לאשר שהוא עבדו נאמנו שהוא יעשה זאת לבדו בהסתר , ועליו שב ויעש להם כן · ונראה לי שמניח הטעמי' כיון לזה שהיו שם שני צוויים שוני', הראשון לפרסום לכל עבדיו , והשני בהסתר לאיש סודו , ובשביל כך העמיד הצווי הראשון בטעם סגולתא , שכחו קרוב לכח הפסק האתנח , ולפעמי' הוא גדול ממנו , כמו שבארתי בהקדמה · כספיהם , זה לשון המתרגם האשכנזי , יש שמות שהם כלל על לשון יחיד לעולם כמו מיני המתכות ברזל ונחשת ובדיל ועופרת כסף וזהב וכן בשר , לחם , יין , שמן , דבש , חלב , עפר , ודומיה', כל עוד שלא יכוון המדבר כי אם אל חמריהם המשותף לכלם בשווי , כי בבחינת החומר לא יבדל המתכות ממתכות כי אם ע"י המשקל בכובד וקלות , ואם יהי' ביניהם הבדל במעלה שלפעמי' זה טוב מזה , לא יבוא כי אם מפאת השינוי' המעורבים בהם , ואולם מלד חומרם המנוקה והצרוף אין ביניהם חלוף כי אם בכמות , וכאשר ישתנו לחשיבות במעלה מיוחדת , יתארו אותם לאותה המעלה כמו נחשת קלל (יחזקאל א' ז') , נחשת מצהב (עזרא ח' כ"ז) , ברזל עשות (יחזקאל כ"ז י"ט) , וכאשר יעשו מהם כלים נבדלי' , יבואו שמות הכלים המורי' על הצורה בלשון רבים , ושמות המתכות המורי' על החומר יבואו בלשון יחיד, כמו קערת כסף , כפות זהב (במדבר ז' פ"ד) , ואולם כאשר יתיחדו הדברי' הנאמרי' בצורות נבדלות והמדבר בהם יכוון גם אל בחינת הצורות ההן , אז יבואו בלשון רבים , כמו האבן והעץ , אע"פ שהם שמות החמרי' , כאשר ידבר בהם בבחינת צורותיהם הנבדלות יאמר אבני שהם (שמות כ"ה ז'), לאבני אקדח (ישעי' כ"ד י"ב), אבני פוך (ד"ה א' כ"ט ב') וכן הכסף והזהב כאשר יעשו מהם מטבעות, יתכן שיבואו בקבוץ בבחינת השתנות הצורות ההן, על כן יאמר פעם צרור כספו ופעם צררות כספיהם · ואם יסמכו אל המספר לא תמלא המקובץ בהם לעולם, כמו חמשי' כסף ( דברים כ"ב כ"ט ), מאה כסף ( שם י"ט ), עשרה כסף ( שמואל ב' י"ח י"א), עשרה זהב ( במדבר ז' י"ד ), כי אז ישתוו בבחינת הצורות, ולא יכוון כי אם אל מספר המטבעות השוות בבחינת הצורה, וכן בלשון המשנה אמרו האומלא ארבעה כסף , הטוענה שתי כסף , ואמרו שם בלשון רבי', עפלו לה כספים עכ"ל . איש אל שקו, של כל איש אל שקו , וכן תרגם יב"ע, כספיהון דבבר . ולתת להם צדה לדרך, בלי ספק רצו לקנות כ"כ שיספיק להם גם לדרך , אך הכוונה לדעתי שנתן להם מטעמים מיוחדים ומעדנים פרטיים לדרך :
ויצו. Der Befehl, ihre Behälter mit Getreide zu füllen, geschah bei ihnen wie bei den andern, das ולהשיב וגו׳ war das Besondere. — צידה ist nicht allgemeine Nahrung, sondern Nahrung für eine bestimmte Frist. Es ist nicht die Nahrung, die schon verspeist wird (טרף), sondern die "eingefangen" (צוד) wird, um später verspeist zu werden. Auf die traurige Tatsache, daß die menschliche Nahrung unter der Anschauung eines Kampfes mit der Natur und der Gesellschaft ihre Benennung לחם ,טרף, hat, haben wir schon hingewiesen. Dieser Anschauung analog ist צידה von צור.