Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וירא יעקב כי יש שבר במצרים. וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ' וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף:
למה תתראו. לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י'). וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָּה יְהְיוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם. וּמִפִּי אַחֵרִים שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא (משלי י"א):
Jaakob sah, dass in Mizraim Getreide vorhanden war; auf welche Weise sah er es? Er sah es doch nicht; sondern er hörte es, so heißt es, (V. 2) »siehe, ich habe gehört…« was bedeutet also, er sah? Er sah mit prophetischem Blick, das er noch שֶׁבֶר Hoffnung in Mizraim hatte; es war aber keine vollkommene Prophetie, die ihm deutlich mitteilte, das Josef gemeint sei (Bereschit Rabbah 91:6).
Warum last ihr euch ansehen לָמָה תִּתְרָאוּ, warum zeigt ihr euch vor den Söhnen Jischmaels und den Söhnen Esaws, als ob ihr satt wäret? In jenem Jahre hatten sie noch Getreide (Taanit 10b). (Mir scheint der einfache Sinn zu sein, »warum last ihr euch ansehen«, warum sollen alle euch betrachten und sich über euch wundern, das ihr keine Speise für euch suchet, bevor das zu Ende gegangen ist, was in eurer Hand ist?) Aus dem Munde anderer habe ich gehört, der Ausdruck bedeute mager werden, warum wollt ihr durch den Hunger mager werden; ähnlich kommt vor (Spr. 11, 25), »wer erquickt, wird selbst erquickt« (also תִּתְרָאוּ Hitpael wie der Piel das Gegenteil der Wurzel bedeutend. In Berlin. Ausgabe: (Job 33, 21) sein Fleisch schwindet von Magerkeit, und seine Knochen sind bloß, unansehnlich).
וירא יעקב, בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד במוח הראש יחליפו זו בזו כמו ראה ריח בני (לעיל כ"ז כ"ז), ומתוק האור (קהלת י"א ז'), וכן וירא יעקב כי אחריו כתוב הנה שמעתי. (הראב"ע): למה תתראו, למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים באותה שעה עדיין היה להם תבואה. (רש"י), והוא מגמרא דתענית (דף י' ע"ב), ור"א במור בנבוכים לס' השרשים שרש ראה כתב שיותר נכון לפרש למה תתראו למה תראו איש את אחיו ולא תלכו לשבור שבר, וכן פי' ר"ע ספורנו וכתב למה תביטו זה אל זה וכל אחד מכם מצפה שילך חבירו כאמרם ז"ל קדירה דשותפי לא חמימא ולא קרירא וכן כתראה פנים שנראה זה אל זה עכ"ל, ובפי' זה בחר המתרגם האשכנזי:
וירא. Es scheint, daß Jakob doch mehr Einsicht als seine Söhne hatte. Er hatte gehört, daß man in Mizrajim nur im Detail kaufen konnte. Die Söhne glaubten das nicht und sahen sich einander an, warteten, daß einer sich zu der Reise für alle entschließen möchte. Jakob aber sah die Glaubwürdigkeit des Gerüchtes aus der Dringlichkeit der Verhältnisse ein und sprach daher: was seht ihr euch einander an? Ihr müsst alle selbst hinunter.