Die Torah - Die fünf Bücher Mose
במרכבת המשנה. הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ:
אברך. כְּתַרְגּוּמוֹ "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא", רֵךְ בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי (נ"א רוֹמִי) מֶלֶךְ; בְּהַשֻּׁתָּפִין לָא רֵיכָא וְלֹא בַּר רֵיכָא, וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבְרֵךְ זֶה יוֹסֵף שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים, אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, וְנָתוֹן אוֹתוֹ וְגוֹ':
Im zweiten Wagen במרכבת המשנה, der zweite nach seinem Wagen, der nach dem seinigen kam.
אַבְרֵךְ wie der Targum übersetzt, דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא dieser ist der Vater (Berater) des Königs; רֵךְ bedeutet im Aramäischen (Römischen, rex) König; im Abschnitt השותפין (Bawa Batra 4a) weder »König noch Königssohn«; in den Worten der Aggada (Sifre Debarim 1:1) steht, R. Juda erklärte, אַבְרֵךְ das ist Josef, der ein Vater אַב an Weisheit und jung רַךְ an Jahren war; da sagte zu ihm Ben Durmaskit, wie lange noch krümmst du uns die Verse? אַבְרֵךְ ist ein Ausdruck für Knie בִּרְכַּים (aufs Knie); alle mussten unter seiner Hand (Macht) ein- und ausgehen, wie es heißt, »und er setzte ihn«.
במרכבת המשנה, השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו · (רש"י), ויהי' לפי זה משנה שם המקרה המופשט מן המתואר, כמו כהני המשנה (מלכי' ב' כ"ב ד'), את משנה התורה הזאת (דברי' י"ז י"ח), והרמב"ן ז"ל פי' במרכבה המיוחדת למשנהו של מלך, ולפ"ז משנה תואר לאדם שהוא משנה למלך, כמו ואני אהי' לך למשנה (שמואל א' כ"ג י"ז), כי מרדכי היהודי משנה (אסתר י' ג'), שבכל אלה משנה תואר, לא שם המקרה, ולכן באו בסגול, ומשנה התורה וכל השמות בצירי כמשפט הסמיכות, וכדבריו פירושו גם הרד"ק בשרשים שרש רכב והרלב"ע, אבל אנקלוס ויב"ע והמתרגם האשכנזי תרגמו כפי' רש"י ז"ל, וב"ה בס' היושר וירכיבו את יוסף במרכבת השני' אשר למלך ההולכת מול מרכבת המלך, ופי' מלת מרכבה הוא שם לסוס או לכל בהמה שירכב אדם עליה, ויש שהוא שם כולל לסוסים רצים עם העגלה הנהוגה על ידיהם : אברך, דקדוק המלה הוא שהיא מבנין הפעיל, ולדעת רבי יונה המדקדק הספרדי היא מקור, והאל"ף תחת ה"א הברך, כלומר לזה נאה להבריך לפניו, וכאשר מצאנו אשכים ודבר (ירמי' כ"ה ג'), שהוא מקור במקום השכים, וכן פי' ר"ע ספורנו וז"ל אברך, כמו הברך כלומר כל איש יכרע על ברכיו כמו שלועקים לפני המלך לומר לעם כי לו תכרע כל ברך עכ"ל : ונתון אתו וגו', מקור במקום עבר, ע"י זה נתן אותו על כל ארץ מצרים, וכן תרגמו אנקלוס ויב"ע :