Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויהי מקץ. כְּתַרְגּוּמוֹ מִסּוֹף, וְכָל לְשׁוֹן קֵץ סוֹף הוּא:
על היאר. כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִין יְאוֹרִים חוּץ מִנִּילוּס, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיִם יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם וְנִילוּס עוֹלֶה בְּתוֹכָם וּמַשְׁקֶה אוֹתָם, לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּמִצְרַיִם תָּדִיר כִּשְׁאָר אֲרָצוֹת:
מקץ. Es war nach Verlauf, wie der Targum übersetzt, am Ende; überall bedeutet קֵץ Ende.
Am Fluss על היאר, alle anderen Flüsse außer dem Nil werden nicht יְאוֹרִים gennant; weil das ganze Land Ägypten von Kanälen יְאוֹרִים von Menschenhänden durchzogen ist, in welche der Nil emporsteigt und die er tränkt, weil in Ägypten nicht wie in anderen Länder regelmäßig Regen fällt.
מקץ , כתרגומו מסוף וכל לשון קץ סוף הוא · שנתים ימים , שתי שנים שלימות כדכתיב ימים תהיה גאלתו , ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה (ויקרא כ"ה כ"ט ול') , וכן ימים או עשור (לעיל כ"ד נ"ה) , וכן למועדה מימים ימימה (שמות י"ג י') , בפסח מדבר שהוא משנה לשנה שלימה , אבל מקץ שנתים בלא ימים היה משמע מקץ שנה ויום כדכתיב בן שנתו (ויקרא י"ב ו') , בתוך השנה קורהו בן שנתו · (הרשב"ם) , ונקראת שנה לפי שסבב השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה , ונס' היסר זכר תחלת זה החשבון מאיזה יום התחילו שתי השני' הללו , ואמר שהם ליציאת שר המשקים מבית הסהר , וי"ב שני' לשבת יוסף שם · חלם , איננו פעל בינוני , כי לא מצאנו בינוני במקום עבר , אבל הוא תואר ותחסר מלת ההרכבה היה, / ושעורו הי' חלם , וכן ורבקה שמעת (לעיל כ"ז ה') · על היאר , סמוך ליאר כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב' כ') · היאר , כל שאר נהרות אינם קרוי' יאורים חוץ מנילוס מפני שכל הארץ עשוי' יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם לפי שאין גשמים יורדים במצרים תדיר כשאר ארצות · (רש"י) , (וכן פי' הרד"ק בשרשים שרש יאר) , אבל אנקלוס תרגם יאור נהרא, רק תרגם על יאריהם (שמו ז' י"ט) , על אריתיהון , כי הוצרך שם להבדיל ביניהם מפני שהזכיר שם על נהרתם ועל יאריהם, והנה כלם יקראו לדעתו יאורים הגדולים נקראים נהרות ויאורים, ואלו העשוים מפירות ארוכות בידי אדם גם הם יקראו יאורים ומצינו כי חדקל נקרא יאור כמו שכתוב ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל וגו' , והנה איש אחד לבוש בדים (דניאל י' ד' וה') , וכתיב והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר , ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר (שם י"ב ה' וו') , ולדעתי כדברי אנקלוס כן הוא, כי יאור ונהר לשון אחד ושניהם לשון אורה , וכן הגשם נקרא אור שנאמר הן פרש עליו אורו (איוב ל"ו ל') , יפיץ ענן אורו (שם ל"ז י"א) , וכמו שאמר רבי יוחנן כל אורה האמורה באליהו בירידת הגשמים הכתוב מדבר, ואולי בעבור שהגשמים בסבת האדות והנהרות יעשו מהם יתיחסו אל האדות · (הרמב"ן) :
קץ ,מקץ von קצץ verwandt mit גזז abschneiden, trennen, auch mit כסם Zahl und Maß bestimmen, wovon כס ein Gefäß von bestimmtem Maß. Vergl. גזר ,כרת: trennen und bestimmen. So auch קצץ beides. ויהי מקץ: es war eben, als man von Beendigung zweier voller Jahre kam. — פרעה: kein Nomen proprium, sondern Bezeichnung der königlichen Würde in Ägypten, wie alle Könige in Philistea Abimelech heißen. Demgemäß ist das Wort allerdings ägyptischen Ursprungs. Würde es hebräisch oder die Bedeutung in beiden Sprachen dieselbe sein, so käme es von פרע, ungebunden sein, und wäre eine sehr charakteristische Bezeichnung der Majestät in Ägypten. Es gab keinen Staat, wo alles so gebunden, so fest geregelt war, wo sich das ganze Staatsleben in so festen Klammern bewegte, wie Ägypten. Einen gab es da, der frei war, es war die Spitze, der König, er hatte das alle fesselnde Band der Staatsgewalt zu halten, er war somit frei, jedoch auch nur in seiner Art; denn in Wirklichkeit war es war ein Königstraum. — עמד על, wo es nicht konkret auf etwas stehen bedeutet, heißt es in der Regel nicht nur räumlich neben etwas stehen, sondern zugleich Geist und Gedanken darauf gerichtet haben. העומד על (Schmot 18, 13). ויעמד העם על משה בני עמך (Daniel 12, 1 [siehe Bereschit 28, 13]). Also: er stand sinnend an dem Flusse. Der Fluss war Gegenstand seiner Betrachtung, der Fluss, der durch seine Überschwemmung die ganze Fruchtbarkeit des Landes bedingt. — יאר vielleicht verwandt mit קער ,יער, vielleicht auch קערה .יהר: Schüssel, also: Behältnis zur Aufnahme von Flüssigkeiten. יערת רבש, also ebenfalls eine Ansammlung von Flüssigkeiten. Möglich auch, daß auch יער darum Wald bedeutet, da Waldung für die Gegend ebenfalls eine Vermittlung der Ansammlung von Feuchtigkeiten ist. Somit יאר eine Wassersammlung, speziell der Nil, in welchem sich die von den Gebirgen herabströmenden Wassermengen ansammeln und überfließen. Vielleicht so auch גבר יָהִיר übersprudelnder Mutwillen, ולא ינוה, der daher keine bleibende ruhige Stätte gewinnt (Habakuk 2, 5).