Die Torah - Die fünf Bücher Mose
יום הלדת את פרעה. יוֹם לֵידָתוֹ, וְקוֹרִין לוֹ יוֹם גֵּינוּסְיָא. וּלְשׁוֹן הֻלֶּדֶת, לְפִי שֶׁאֵין הַוָּלָד נוֹצָר אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁהַחַיָּה מְיַלֶּדֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן הַחַיָּה נִקְרֵאת מְיַלֶּדֶת, וְכֵן וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ (יחזקאל ט"ז) וְכֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע (ויקרא י"ג), שֶׁכִּבּוּסוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים:
וישא את ראש וגו'. מְנָאָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו, שֶׁהָיָה מוֹנֶה הַמְּשָׁרְתִים שֶׁיְּשָׁרְתוּ לוֹ בִּסְעוּדָתוֹ וְזָכַר אֶת אֵלּוּ בְתוֹכָם, כְּמוֹ שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ (במדבר א'), לְשׁוֹן מִנְיָן:
Am Tage, da Pharao geboren war יוֹם הֻלֶּדֶת, seinem Geburtstage; man nennt ihn (Abod. zar. 10a) יום גינוסיא (γενέθλια); der Ausdruck הֻלֶּדֶת Hophal (passiv) steht darum, weil das Kind durch andere zur Welt gebracht wird; die Hebamme leistet der Frau Geburtshilfe; darum wird die Hebamme מְיַלֶּדֶת genannt; und ebenso (Jech. 16, 4), »bei deiner Geburt, am Tage, da du zur Welt gebracht wurdest«; ebenso (Lev. 13, 55), »nachdem der Flecken gewaschen worden הוּכַּבֵּס«; sein Waschen geschieht durch andere.
Da erhob er das Haupt… er zählte sie mit seinen anderen Knechten; denn er zählte seine Diener, die ihn bei seiner Mahlzeit bedienen sollten, und gedachte auch dieser beiden in ihrer Mitte; wie (Num. 1,2), »nehment die Kopfzahl auf שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ«, ein Ausdruck für zählen.
הלדת , מקור מבנין הפעל , והראוי להיות הולדת כי שרשו ילד , ובא הדגש בלמ"ד תמורת הנח , ופירושו יום הלדת לפרעה שנולד לו בן , או פירושו שנולד הוא עצמו שהיה עושה משתה בכל שנה באותו יום , כ"כ הרד"ק בשרשים שרש ילד , ואמר את אחר הפעל בעבור שהוא נושא המאמר כמו יחלק את הארץ (במדבר כ"ו כ"ה) , וכן אמר ביום הולדת אותך (יחזקאל י"ו ד') , ונראה מזה שפרעה עצמו הוא הנולד , והוא עשה משתה כפי' הב' שזכר הרד"ק · וישא את ראש וגו' , מנאם עם שאר עבדיו שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו שאו את ראש (במדבר א' ב' וכ"ו ב') לשון מנין · (רש"י) , אנקלוס תרגם ואדכר , לפי הכוונה, ויב"ע תרגם ורומם , כמו שתרגם ישא פרעה (בפסוק י"ג) , וירים , אבל פליאה דעת ממנו כי איך שייך לשון רומם על שר האופים אשר תלה אותו , ואינו דומה אל ישא פרעה (של פסוק י"ג) , כי שם הי' דברו אל שר המשקים לבד :
יום הולדת את פרעה, wörtlich: der Tag, an welchem die Mutter dazu gebracht wurde, den Pharao zu gebären; jedenfalls eine eigentümliche Umschreibung. Vielleicht ist dies eine für Pharao rücksichtsvolle Bezeichnung. Es tut der Majestät eines Pharao nicht wohl, ihn als neugeborenes Kind sich vorzustellen. Es wird daher der Gedanke von ihm ab und auf die Mutter hingeleitet, damit jeder Gedanke an ein hilfloses Wickelkind als respektwidrig vermieden werde. הולדת geht nämlich jedenfalls auf das Geschäft der Hebamme. So Jecheskiel (Kap. 16, 4 u. 5), wo die Naturwidrigkeit der Geburt Israels hervorgehoben werden soll: "deiner Geburt waren alle Umstände ungünstig, ohne Wunder wärest du am Boden verblutet". Dort heißt es auch wiederholt משתה - .יום הולדת אותך, daß in alter Zeit ein Gastmahl משתה heißt, scheint darauf hinzuweisen, daß man in alter Zeit geistiger gewesen. Wo Trinken die Hauptsache ist, da ist es ganz unmöglich, sechs Stunden lang, ohne zu sprechen, zuzubringen, während beim Essen der Mund andauernd und nicht eben geistig in Anspruch genommen ist. משתה ist jedenfalls ein menschenwürdigerer Ausdruck. — נשא .נשא ראש heißt auch: das Dasein eines Gegenstandes in den Kreis der Gedanken aufnehmen, daher: zählen. Menschen zählen wird wohl deshalb mit: Köpfe zählen ausgedrückt, weil, wenn eine Menge Menschen zusammenstehen, ihre Leiber eine kompakte, nicht zählbare Masse bilden und nur die Köpfe geschieden hervorragen, somit gezählt werden können. — Beide standen noch auf der Liste der Diener, sie waren noch nicht kassiert, sondern in vorläufiger Untersuchungshaft.