Die Torah - Die fünf Bücher Mose
שריגם. זְמוֹרוֹת אֲרוּכוֹת, שֶׁקּוֹרִין ווידי"ץ בְּלַעַז:
והוא כפרחת. דּוֹמֶה לְפוֹרַחַת וְהִיא כְפוֹרַחַת – נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְאִלּוּ הִיא פוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח עָלְתָה נִצָּה, וְנַעֲשׂוּ סְמָדַר, אשפנ"יר בְּלַעַז, וְאַחַר כָּךְ הִבְשִׁילוּ, וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּקַת לַבְלְבִין עַ"כַּ תַּרְגּוּם שֶׁל פּוֹרַחַת נֵץ גָּדוֹל מִפֶּרַח כְּדִכְתִיב וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה (ישעיהו י"ח), וּכְתִיב וַיֹּצֵא פֶרַח, וַהֲדַר וַיָּצֵץ צִיץ (במדבר י"ז):
Reben שריגם, lange Zweige, die man Weinranken nennt.
Und er war wie blühend והיא כפרחת, es war, als ob er blühte; er war wie blühend, in meinem Traum kam es mir so vor, als ob er blühte; und nachdem er angefangen hatte zu blühen, entfalteten sich die Blüten, und es wurden Beeren daraus; aufblühen in anderen Sprachen; »und dann reiften sie; als er zu knospen anfing, brachte er Blüten hervor וְהִיא כַד אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלְבִין«, soweit geht der Targum von נֵץ; פּוֹרַחַת ist größer als פֶּרַח, wie es heißt (Jes. 18, 5), »und zur reifenden Beere die Blüte נִצָה wird«; und ferner (Num. 17,23), »er brachte Knospen hervor«, und dann, »und entfaltete Blüten צִיץ«.
שריגם , שעפים · (רד"ק בשרשים שרש שרג) , ולשון רש"י שריגים , זמורות ארוכות שקורין וידי"ץ , (נ"ל ויר"יק , והוא ווירש"יס , ובל"א רוטן , ווין רעבן) · והוא כפרחת עלתה נצה , דומה לפורחת והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה ונעשו סמדר אשפנ"יר בלע"ז (ובל"א אויף בליהן) ואחר כן הבשילו , והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין עד כאן תרגום של פורחת , לשון רש"י , ואיננו נכון שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום היה אומר והנה כגפן לפני ובגפן ג' שריגם והכ"ף הזו איננה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים אבל יאמר בכולם והנה הדמיון שטעמו כאלו, אבל פירושו והיא כפרחת עלתה נצה שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים, וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו , ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים, וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו, ואין צריך לדברי ר"א שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה , וכזאת הכ"ף במקומות רבים , ויהי כמשיב ידו (לעיל ל"ח כ"ט) , כבוא אברם (שם י"ב י"ד) · ובעת מותה ותדברנה הנצבות (שמואל א' ד' כ') , וכן רבים , ואונקלוס שאמר והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין תרגם עלתה שהעלתה לולבי גפנים הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים והנצו והבשיל אשכלותיה ענבים כי לא יבוא לו לשון עלתה בכן כי איננו עולה · (הרמב"ן) · נצה , כן גדול מפרח כדכתיב ובסר גמל יהיה נצה (ישעיה י"ח ה') , וכתיב ויצא פרח (והדר) ויצץ ציץ (במדבר י"ז כ"ג) · (רש"י) , ובענין שרש המלה כתב הרד"ק בשרשים שרש נוץ כי שרשה נוץ , והשם בהבלע עי"ן הפעל בדגש הצד"י עלתה נִצָּה , במפיק הה"א , והנפרד נִץ , או נאמר בו הנפרד נִצָּה בה"א (כמו ובסר גמל יהיה נִצָּה , שהה"א שם רפה , וכן וישלך כזית נִצָּתוֹ (איוב ט"ו ל"ג) , שהה"א הנוספת אל השם נשתנה לתי"ו כדרכה בכנוים) , וראוי פה לומר עלתה נִצָּתָהּ , כי ה"א של השם תשתנה לתי"ו ואחריה ה"א לכנוי נסתרת וכמו נִצָּתוֹ,ונשמטה ה"א השם על דרך זרות כמו שנשמטה במלת אלפִּנָּהּ(משלי ז'ח')שהראוי להיות לדעת קצת פִּנָּתָהּ כמו אבן פִּנָּתָהּ (איוב ל"ח ו') , והוא הנכון מפני מלת עלתה · הבשילו , בשול הפירות כמו בשול הבשר כמו שאין ראוי לאכול הבשר קודם שיתבשל כן אין ראוי לאכול הפירות קודם שיתבשלו (רד"ק בשרשים שרש בשל) , והנה בכל המקרא יבא השרש הזה בבנין פִּעֵל ופֻעַל ולא נמצא בקל רק ג' פעמים כי בשל קציר (יואל ד' י"ג) , בשלו ענביה (יחזקאל כ"ד ה') , ושניהם עומדים , גם נמצא השם התאר ג' פעמים מן הקל , וּבָשֵׁל מבשל (שמות י"ב ט') , את הזרע בשלה (במדבר ו' י"ט) , ואותם שהם מן פִּעֵל ופֻעַל המה יוצאים, ולא נמצא בהפעיל רק פה , (והוא פעל יוצא ג"כ כי הוסבה המליצה אל האשכלות שנרוב לחותם סבבו בשול הענבים מהר) · אשכלתיה , הגרגרים (כל אחת לבד) יקראו ענבים (ובל"א בערען) , ואשר בו הגרגרים (הזמורה הקטנה שמחוברים בה הרבה ענבים יחד) יקרא אשכול רזי"ם בלע"ז , (ובל"א טרויב) · (רד"ק בשרשים שרש שכל) , והנפרד מהם זה תמיד האל"ף בסגול , אבל בקבוצו מלאכותו בשגול כמו כְּאֶשְׁכְּלוֹת הגפן (ש"ה ז' ט') , וגם בפתח אַשְׁכְּלֹת מררת (דברים ל"ב ל"ב) , ובהסמכו אל הכנוים פה הוא בפתח, ויתכן שנוכל לומר כן בסגול, ואם לא נמצא :