Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ותרא האשה. רָאֲתָה דְבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ וְהֶנְאוּ לָהּ וְהֶאֱמִינַתּוּ (בראשית רבה):
כי טוב העץ. לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים:
וכי תאוה הוא לעינים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם:
ונחמד להשכיל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
ותתן גם לאישה. שֶׁלֹּא תָמוּת הִיא וְיִחְיֶה הוּא, וְיִשָּׂא אַחֶרֶת:
גם. לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְחַיָּה:
Die Frau sah, (Bereschit Rabbah 19:3) sie billigte die Worte der Schlange, sie gefielen ihr, und sie glaubte ihr.
Dass der Baum gut sei, um wie Gott zu werden.
Und dass er eine Lust für die Augen, wie die Schlange zu ihr gesprochen, eure Augen werden aufgehen.
Und lieblich zu betrachten (zu erkennen), wie sie zu ihr gesprochen hatte, Gut und Böse zu erkennen.
Und sie gab auch ihrem Manne, (Bereschit Rabbah 19:5) dass sie nicht sterbe und er am Leben bleibe und eine andere Frau nehme.
Auch, (Bereschit Rabbah 19:5) fügt noch alle zahmen und wilden Tiere hinzu.
ותרא האשה , בלבה . לעינים , בקמץ הלמ"ד להורות על ה"א הידיעה . להשכיל , א"ת לאסתכלא בי' , (איהן צו בטראכטן) , ועלאכו בכתוב שורש שכל על ענין המראה והסבטה בעיון כאשר נשתמשו בו רז"ל במאמרם הסתכל בשלשה דברי' , כתיב והאשה טובת שכל (שמואל א' כ"ה) , ענינו טובת עיון והבטה כאלו אמר טובת מראה , וכן ומצא חן ושכל טוב (משלי ג' ד') , כלומר מראה טוב , אשרי משכיל אל דל (תלים מ"א ב') , משקיף ומעיין עליו . והרמב"ן ז"ל כתב ראתה כי הוא מאכל טוב ומתוק , וכי הוא תאוה לעינים שבו יתאוה האדם ויתור אחרי עיניו ונחמד העץ להשכיל כי בו ישכיל לחמוד ונתנה התאוה לעיני' והחמדה לשכל והכלל כי בו ירצה ויחפוץ בדבר או בהפכו עכ"ל . הלך בזה לפי דרכו שע"י עץ הדעת נוסף באדם הבחירה החפשית לחפוץ בדבר או בהפכו , וכבר הודעתיך למעלה שלדעת המתרגם האשכנזי הי' אדם בעל בחירה ורצון אף קודם שחטא , אלא שהעץ גרם לו שהגביר את תשוקתו עד למעלה , וע"י זה נולדו בו הרגשות חדשות ודמיונות שונות אשר לא ידעם מעודו ולא נסה בהן , ועינינו רואות דמיון לדבר קלת בשותי יין אם ירבו לשתות , יגדל את תשוקתם עד מאוד ויתגבר על משפט השכל והבינה , וידמה לאדם כאלו הוא רואה תמונות חדשות ושומע קולות נעימים , ויתפתה להם לעשות כמעשה חסר לב , וכמהו יארע לאדם בכל עת שיגבר את התשוקה שבו או שיחלש את השכל כי על שני האופני' הללו יבטל ערך השווי שבין הכחות הללו :
תאזה rad. אזה verwandt mit עזה krumm, von der geraden Richtung abweichend. (Vielleicht auch mit חוה, wovon chald. חויא, die Schlange). In Beziehung auf das Gemüt des Menschen ist ישר (Vergl. גשר ,קשר ,כשר) das physisch oder sittlich von mir Erreichbare, innerhalb meines geraden Weges Liegende. Erstrebe ich jedoch etwas außerhalb desselben Liegendes, so bin ich מתאוה, suche eine Bogenlinie um mich zu beschreiben, suche die Grenzen meines Gebietes zu erweitern, mich zum Mittelpunkt eines größeren Kreises zu machen.
נחמר rad. חמד verwandt mit אמר, schätzen. Während תאוה den Gegenstand nur in Bezug auf die eigene Persönlichkeit schätzt und ihn herbei wünscht, weil er ihr angenehm ist, betrachtet ihn המד mehr objektiv. Möglich, daß das zwischen אמר und חמד stehende עמד aus demselben Begriff fließt. עמד bezeichnet den Zustand, in welchem wir die zu nehmende Richtung noch erst überlegen.
השכל rad. שכל, verwandt mit סגולה .סגל: das was jemandem ausschließlich angeeignet ist. שכל ist diejenige Kraft im Menschen, welche durch das Auge einströmende Bilder der Dinge zum Begriff bringt und als solchen sich aneignet. סכל ist derjenige, dessen Erkenntnis zu subjektiv ist, der die Meinung, die er sich einmal von den Dingen gebildet hat, fest hält, ohne sie an der Wirklichkeit der Dinge außerhalb zu prüfen. השכל heißt: den Verstand auf etwas richten, verständig sein und handeln, auch den Verstand eines andern auf etwas richten: belehren. Es heißt aber nie: glücklich sein.