Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וקוץ ודרדר תצמיח לך. הָאָרֶץ כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה מִינֵי זְרָעִים, תַּצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר קֻנְדָּס וְעַכָּבִיּוֹת, וְהֵן נֶאֱכָלִין עַל יְדֵי תִקּוּן (ביצה ל"ד):
ואכלת את עשב השדה. וּמַה קְּלָלָה הִיא זוֹ? וַהֲלֹא בַּבְּרָכָה נֶאֱמַר לוֹ הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע וְגוֹ? אֶלָּא מָה אָמוּר כָּאן בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, וְאַחַר הָעִצָּבוֹן וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה קִטְנִית אוֹ יַרְקוֹת גִּנָּה הִיא תַצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים וּשְׁאָר עִשְׂבֵי הַשָׂדֶה וְעַל כָּרְחֲךָ תֹּאכְלֵם:
Dornen und Disteln wird er dir sprießen lassen, wenn du die Erde mit Sämereien besäst, wird sie Dornen und Disteln sprießen lassen, (Bereschit Rabbah 20:10). Dornen und Disteln, welche durch Zubereitung genießbar werden (Beza 34a).
Und du wirst das Kraut des Feldes essen. Worin besteht hierbei die Verwünschung, da doch beim Segen zu ihm gesagt wurde, siehe, ich habe euch alles Kraut, das Samen trägt, gegeben…? Nur, was steht hier am Anfang der Sache, verwünscht sei der Erdboden um deinetwillen, mit Schmerzen wirst du ihn gemessen, und nach den Schmerzen wird er dir Dornen und Disteln sprießen lassen; wenn du ihn mit Hülsenfrüchten oder Gartenkräutern besäst, siehe, so wird er dir Dornen und Disteln und andere wilde Kräuter hervorbringen, und wider deiner Willen wirst du sie essen.
וקוץ ודרדר תצמיח לך , לשון רש"י , הארץ כשתזרענה מיני זרעים , תצמיח לך קוץ ודרדר קונדס ועכביות והן נאכלין על ידי תקון (בילה ל"ד ע"א) עכ"ל . ובב"ר אמרו קוץ זו עכבנות ודרדר זו קונדס שהיא עשוי' דרים דרים ופי' בעל הערוך קונדס בלע"ז קרדו"ן , (דיסטלין) , ועכביית י"א שהוא שאומרים "קן בלע"ז , ובערוך כתב שהוא רוס"י בלע"ז ובל"א (מויזאַרן) , והן ירקות שאינן ראויות למאכל כמות שהן , מפני שהם מרין , וצריך למתקן ע"י האור ברותחין : ואכלת את עשב השדה , לשון רש"י , ומה קללה היא זו , והלא בברכה נאמר לו הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' אלא מה אמור כאן בראש הענין ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה , ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך כשתזרע קטניות או ירקות גנה היא תצמיח לך קוצים ודרדרי' , ושאר עשבי השדה ועל כרחך תאכלם עכ"לי ולדעת הרמב"ן שזכרנו למעלה לא אכל אדם קודם הקללה כי אם הזרעונים והעשב הי' מאכל הבהמות והחיות ואחר הקללה הוכרח לאכול העשב :
קוץ ודרדר. Wie סנה, der Dorn, von שנא hassen, feindlich, abwehrend, "berühr׳ mich nicht" spricht, so קוץ, der Stachel, von קוץ, Ekel, Widerwillen haben. Davon auch קיץ: die Sommerzeit, eigentlich die Sommerfrucht. Die Frucht ist reif (גמל) wenn sie von dem Nahrungssafte des Baumes "entwöhnt" wird. ויגמל שקדים der Baum entwöhnt die Frucht wie die Mutter das Kind. Ähnlich vielleicht קיץ = קוץ, wenn die Frucht überreif ist, so, daß der Nahrungssaft ihr nicht nur nicht mehr notwendig, sondern sogar schädlich ist, so daß sie gleichsam einen Widerwillen dagegen hat. קוץ ist somit der Dorn, der Stachel, der abweist, die Berührung hindert. — ירדר das aber nicht sowohl Freiheit, als Heimkehr, Rückkehr ,דרור nur noch in דרר rad. bedeutet. Daher צפור דרור, die Schwalbe, der immer in die alte Wohnung wiederkehrende Vogel. דרר scheint daher das Zurückhalten, Festhalten zu bedeuten, (vielleicht davon auch das rabbinische דררא דטומאה ,דררא דממונא, es haftet eine Geldfrage, eine טומאה-Beziehung daran) demgemäß dürfte דרדר die Klette, der Krummdorn, sein, der uns festhält; und wäre dann דרדר der Gegensatz von קוץ. Die Erde bietet dir nur Stachel und Klette, sie weist dich zurück wo du nahen willst, und hält dich auf wo du fort möchtest. — תצמיח לך, dir bietet sie nichts anderes, während allen übrigen Geschöpfen die Erde noch heute alles bietet, dessen sie bedürfen. Nur der Mensch, wenn er nichts Anstrengendes tun will, findet nur נקוץ ודרדר; "wolltest du fortleben wie im Paradiese, würdest du Gras essen müssen."