Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויתנהו אל בית הסהר, כת׳ הראב״ע ולא הרגו, כי בספק היה הדבר אצלו· מקום אשר אסורי המלך אסורים, אמר ר״א כי הכתוב יפרש שבית הסהר הוא מקום אשר אסירי המלך אסורים שם, ולכך אמר כי הוא שם מצרי כי דרך הכתוב לפרש לשון נכרים כמו הפיל פור הוא הגורל (אסתר ג׳ ז׳), וכמו האחשתרנים (שם ח׳ י׳), שהוא לשון פרס ופירש שהם בני הרמכים, ולא אמר כלום, אבל ויתנהו אל בית הסהר פידוע למלך שהוא מקום אשר יאסרו שם אסירי המלך לומר כי היה זה סבה שיכנסו עמו המשקה והאופה, (ויהי׳ זה כמו הקדמה לפרשה שאחרי׳), ויתכן כי טעם אסורי המלך עבדיו ומשרתיו המוטלים לו במשפט המלוכה, כי שאר האסירים לעם ביד השופטים והשוטרים בבית סהר אחר ינתנו, וספר הכתוב ששמו שם יוסף מאהבת אדניו אותו והכל סבה מאת ה׳, ובעלי הלשון יפרשו (כוונתו על הרד״ק שפי׳ כן בס׳ השרשים שרש סהר) סהר כיפה עגולה (דמות הסהר) מלשון אגן הסהר (ש״ה ב׳), ולפי דעתי שהוא הבור בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה יכניסו בו האסורים, וממנו להם אורה, והוא מלשון סיהרא בארמית כאשר אמר צהר תעשה לתבה (לעיל ו׳ ט״ז), מלשון צהרים ישנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוטו· (הרמב״ן)· מקום אשר וגו׳, כתב הרד״ק בשרשים שרש קום כי לעולם יבא השם הזה על מלת אשר ועל ש״ן השימוש, בסמיכות כמו במקום אשר תשחט העלה (ויקרא ו׳ י״ח), במקום אשר נבראת, (יחזקאל כ״א ל״ה), מקום שיפול העץ שם יהוא (קהלת י״א ג׳) עכ״ד, אבל הנה לנגדו רבים בקמץ לפני מלת אשר, כמו בכל מקום אשר תראה (דברי׳ י״ב י״ג), כל מקו׳ אשר תדרך (יהושע א׳ ג׳), כל מקו׳ אשר יהיה שם (ישע׳ ז׳ כ״ג), ואם יאמ׳ שמלת כל תגרום זה, הנה מצאנו מקום אשר אין שם מאסור (שופטים י״ח י׳), גם כשתבוא מלת מקום בה״א הידיעה תהי׳ לעולם קמולה אף לפני מלת אשר, והנכון בעיני כי בכל מקום שתהי׳ המ״ם בשוא יחסר הנסמך, במקום המזבח (או המשכן) אשר תשחט העלה, במקום ארצך אשר נבראת, מקום האדמה שיפול העץ, וכן כאן מקום העיר אשר אסירי המלך אסורים· אסורי, כתיב והוא פעול, אסירי קרי והוא תאר והענין אחד· ויהי שם בבית הסהר, כלל שאחר הפרט, וכן מתורגם בל״א:
סחר ,זהר ,צהר ,סהר usw. סחר: im Kreise herumziehen. זהר und צהר: einen Strahlenkreis um sich bilden, einen Hof um sich bilden. סהר: ein umschließender Raum. Ob ihre Gefängnisse rund gewesen? Es scheint so, da auch בור, der gewöhnliche Name für Gefängnis, rund war. Siehe Bawa Kama 50b. Die Verwandtschaft von סהר, die Kreislinie, mit סור weichen, gibt den Begriff der Kreislinie als eine solche, die in jedem Punkt ihrer Fortbewegung von der eingenommenen Richtung weicht. Sie verändert unaufhörlich ihre "Berührende", ihr Tangente, d. h. sie weicht unaufhörlich. — ויתנהו אל בית הסהר וגו׳ ויהי שם בבית הסהר. Wenn das erste schon hieß, er gab ihn ins Gefängnis, so wäre der Schlusssatz, dort war er im Gefängnis, völlig überflüssig. Potiphar hatte auch das Staatsgefängnis unter sich (siehe folgendes Kap. V. 3). Dorthin, אל בית הסהר gab er ihn, versetzte ihn dorthin, damit er dort sich nützlich mache wie bisher in seinem Hause, und auf diese Weise war er dort Gefangener. Es würde dies voraussetzen, daß er in seinem eigenen Innern von Josefs Unschuld überzeugt gewesen, und nur um seiner Ehre willen also handeln musste. — אָסִיר ist Hauptwort, also ein bleibender Charakter, Gefangener, אָסור als Zeitwort bezeichnet nur einen zeitweiligen Charakter. Ein Untersuchungsgefangener ist אָסור, ein Strafgefangener: אָסִיר. Durch Keri und Ketib steht hier beides. Es war das ein Gewahrsam, wohin sowohl Straf- als Untersuchungsgefangene kamen. Auf diesen Umstand scheint der weitere Verfolg zu beruhen. Dadurch konnte Josef mit Männern in Berührung kommen, die, nur zeitweilig interniert, wieder zu einer bedeutenden Stellung zurückkehrten. In der Tat scheinen der Fürst der Bäcker und der der Schenke nur in Untersuchungshaft gewesen zu sein.