Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והיה בכזיב. שֵׁם הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי עַל שֵׁם שֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת נִקְרָא כְזִיב, לְשׁוֹן הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב (ירמיהו ט"ו), אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו (ישעיהו נ"ח), וְאִם לֹא כֵן מַה בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ? וּבִבְ"רַ רָאִיתִי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שֵׁלָה וגוֹמֵר פְּסַקַת:
Es war in Kesib, ist ein Ortsname; ich meine aber, weil sie aufhörte zu gebären, wurde der Ort Kesib genannt, von Ausdruck (Jer. 15, 18), »sie ward mir wie ein trügender Bach«; (Jes. 58, 11) »deren Wasser nicht versiegt«; denn wenn es nicht so wäre, was käme er, uns hören zu lassen! Im Bereschit Rabbah 55:4 habe ich gesehen, sie nannte ihn Schela… sie hörte auf ( שלה aufhören).
ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו, כתב רש"י על שפסקה מלדת נקרא כזיב לשון היו תהי' לי כמו אכזב (ירמי' ט"ו י"ח), אשר לא יכזבו מימיו (ישעי' נ"ח י"א), שאם לא כן מה בא ללמדנו, ודעת הראב"ע שספר הכתוב אנה נולדו ואמר בלדתה אתו כאלו אמר בלדתה אותם, כי במקום אחד נולדו כלם, ור"ע ספורנו כתב שקראתו שלה לשון אל תשלה שהוא שם בלתי נאות מפני שיהודה הי' אז בכזיב ותוחלתה נכזבה מראות פני אישה בעת לדתה והוא אם היה שם לא היה מסכים בקריאת שם בלתי נאות עכ"ל: