Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֙אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Sie ward hinausgeführt — sie hatte aber zu ihrem Schwiegervater geschickt: Dem Manne, dem diese gehören, habe ich empfangen! Sie ließ ihm sagen: Erkenne doch, wem diese, das Siegel und die Schnüre und der Stab, gehören!

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Sie wird ausgeführt; hatte aber zu ihrem Schwiegervater geschickt, und sagen lassen: Demjenigen Mann bin ich schwanger, welchem diese Dinge gehören. Sie sprach ferner: Erkenne doch, wem dieser Petschaftring, dieses Tuch und dieser Stab gehöre?

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Sie ward vorgeführt, sandte aber an ihren Schwiegervater also: Von dem Manne, dem dies gehört, bin ich schwanger. Und sie sprach: Erkenne doch, wem diese da, Siegelring, Schnur und Stab, gehören!

Mendelssohn-Übersetzung im Original

זיא ווירד אויסגעפיהרט· האטטע אבער צו איהרעם שוויגערפאטער געשיקט , אונד זאגען לאסען : דעםיעניגען מאן בין איך שוואנגער , וועלכעם דיזע דינגע געהערען· זיא שפראך פערנער : ערקעננע דאך, וועם דיזער פעטשאפטרינג, דיזעס טוך אונד דיזער שטאב געהערען !

Onkelos

הִיא מִתַּפְּקָא וְהִיא שְׁלָחַת לַחֲמוּהָא לְמֵימַר לִגְבַר דִּי אִלֵּין דִּילֵהּ מִנֵּהּ אֲנָא מְעַדְּיָא וַאֲמֶרֶת אִשְׁתְּמוֹדַע כְּעַן לְמָן עִזְקְתָא וְשׁוֹשִׁפָּא וְחוּטְרָא הָאִלֵּין

Raschi

הוא מוצאת. לְהִשָּׂרֵף:

והיא שלחה אל חמיה. לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו וְלוֹמַר מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ, אָמְרָה אִם יוֹדֶה יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִם לָאו, יִשְׂרְפוּנִי, וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים:

הכר נא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה – הַכֵּר נָא בוֹרַאֲךָ, וְאַל תְּאַבֵּד שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Sie wurde hinausgeführt, um verbrannt zu werden.

Da ließ sie ihrem Schwiegervater sagen, sie wollte ihn nicht beschämen und sagen, durch dich werde ich Mutter; sondern sie sagte, durch den Mann, dem diese gehören; indem sie dachte, wenn er von selbst eingestehen wird, so möge er es eingestehen, und wenn nicht, möge man mich lieber verbrennen, als dass ich ihn beschäme. Von hier lernte man, dass es für den Menschen besser sei, dass man ihn in einen brennenden Kalkofen werfe, als dass er seinen Nächsten öffentlich beschäme (Sota 10b).

Erkenne doch הכר נא, das Wort נָא bedeutet immer eine Bitte; erkenne doch deinen Schöpfer und zerstöre nicht drei Menschenleben (Sota dort).

Biur von Moses Mendelssohn

הוא מוצאת , לשרף, והי׳ ראוי להיות מוּצֵאת , ובעבור אות הגרון מוּצָאת כמו מוּדַעַת זאת (ישעי׳ ב׳ ה׳), רק שמשפט האל״ף להיות נחה ואין דין הרפה נוהג בה כמו באותיות הא״ע · והיא שלחה אל חמיה, לא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעוברת, אלא לאיש אשר אלה לו, אמרה אם מעצמו יודה יודה ואם לאו ישרפוני ואל אלבין פניו, מכאן אמרו נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים · (רש״י), והוא מגמרא דברכות (דף מ״ב ע״ב), וכתובות (דף ס״ז ע״ב), וסוטה (דף י׳ ע״ב), ובבא מציעא (דף כ״ט ע״א) · ותאמר הכר נא , משפט הלשון כן הוא בכמה מקומות לכפול לשון האמירה במאמר ארוך, ובאמת הכל מאמר אחד שאמרה בפי השליח , אשר שלחה אליו בסתר בעוד שהוציאוה להשרף , כדי שלא לביישו כמו שאמרו רז״ל · והעלימה הכשרה הזאת את קולה גם מן השליח , וסתמה את דבריה, לאיש אשר אלה לו · הכר נא, אין נא אלא לשון בקשה הכר נא בוראך ואל תאבד שלש נפשות · (רש״י), ולא ירדתי לסוף דעתו, כי מי הגיד לה שתאומים בבטנה , ואף שהמילדת הבקיאה הכירה זאת בעת לדתה , לא תוכל להכיר בחודש שלישי להריונה שאז הוצאה משפט כמפורש בכתוב, ועיין ברא״ם שיישב זה בדוחק · והנה דברי לקוחים מגמרא דסוטה (דף י׳ ע״ב) , אבל שם הנוסח הכר נא בוראך ואל תעלים עיניך ממני :

Text herunterladen