Die Torah - Die fünf Bücher Mose

כנעני. תַּגְרָא (בראשית רבה):

בת איש כנעני , אמר אנקלוס תגרא כלומר איש סוחר שבא לגור בארץ בסחורתו , ודעתו לומר כי בני יעקב ישתמרו מלשא כנעניות כאשר צוה אביהם יצחק גם אברהם , וכן הזכירו בגמרא במסכת פסחים (דף נ' ע"א) והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומיוחסי בני ישמעאל ובני קטורה ולכך יחד הכתוב על שאול בן שמעון ושאול בן הכנענית (לקמן מ"ו י' ושמות ו' ט"ו) , כי הוא לבדו בהם, וגם שם דרשו שהיא דינה שנבעלה לכנעני, ורבותינו נחלקו בדבר, אמרו ר' יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום, ר' נחמיה אומר כנעניות היו , ויתכן שלא הקפיד ר' נחמיה בייחוסן שלא נתכוון אלא לומר שנשאו מנשי ארץ כנען , אבל היו מן הגרים והתושבים הבאים מכל הארצות או עמוניות ומואביות ומיתר העמים , כי לא נתכוון רק לחלוק על רבי יהודה שלא נשאו אחיותיהם שאחותו מן האם אסורה לבני נח • (הרמב"ן) , וגם הרשב"ם מפרש כנעני תגר, ואמר כי מבנות כנען היו נזהרים , וכן פי' רש"י , וכן ת"א ויב"ע , והראב"ע אמר יש אומרי' סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב ח') , ועם תוספת יו"ד ולא יהיה כנעני עוד (זכריה י"ד כ"א), ועל פיהם תרגם כן המתרג' האשכנזי, ובעבור שהיו יושבי ארץ כנען בעת ההיא ידועי' ומפורסמי' בסחורה, והיו סוחרי' את כל הארצות אל איים רחו' בספינותיהם, הושאל שם כנעני על כל תגר. ובפ' ויחי יעקב (לקמן ג' י"ג) כת' רש"י ז"ל וישאו אתו בניו, ולא בני בניו שכך צוה אל יטענו במטתי אחד מבניהם לפי שהם מבנות כנען, ויהי' זה לפי ששאול בן שמעון הנקרא בן הכנענית ושלה בן יהודה היו מבנות כנען, ולכן יוציא את כלם, ולפ"ז שוע כנעני ממש הי', וכן משמע בס' הישר המודיע שמות כל נשי בני יעקב ויחוסן בפרט, אשר לא נזכרו במקרא ולא במדרשי'. וכפי הנראה משם היו כל האחי' נזהרי' בצוואת אביהם שלא לשאת אשה מבנות כנען, חוץ מראובן ויהודה, ושמעון לא נשא את הכנענית לאשה, כי אם להיות שפחה לדינה אשתו, והוליד ממנה את שאול לבד, ויתר בניו הוליד מדינה, ויתכן שלא עבר בזה על צוואת אביו, שלא היתה הקפידא רק על האשה, לא על הפילגש, ולכן לקח אברהם את קטורה, שהיתה מבנות כנען. והכתוב לא זכר דבר מנשי בני יעקב, ובאר רק אשת יהודה וכלתו, ונראה לי שהכוונה בזה על יחוס השלשלת הקדושה, שממנה יצאה מלכות בית דוד ומשיח צדקנו שיבוא ב"ב, ולפי שבימי משה (שלא הי' רק דור רביעי מלוי, והיה בן בנו של קהת שהיה מבאי מצרים, וכן נחשון בן עמינדב נשיא יהודה במדבר הי' רביעי לחצרון שהי' מבאי מצרים) היה הדבר מפורסם שנשא יהודה כנענית, והוליד ממנה בנים, ולא הי' מפורסם שבא אל תמר שאיננה כנענית, כי לא שכב אותה עוד רק בפעם ההיא בפתח עינים על הדרך, כמו שאמר הכתוב ולא יסף עוד לדעתה (לא הוסיף, כדעת רוב המפרשים הפשטנים, לכן בא הכתוב לספר באריכה שאשתו הראשונה היתה באמת בת איש כנעני כמפורסם אז, והוליד ממנה ג' בנים, וב' מהם מתו בלי זרע ונשאר הג', ולא מהם הוא הזרע המבורך, וספר שהיתה זקוקה ליבם, ונתגלגל הדבר שבא יהודה אליה, ואף שחשבה לזונה, הנה באמת היתה מוטלת עליו או על בנו מצות יבום (כי אז היתה המצוה לאחד מקרובי משפחת בעלה כמו שהאריך בזה הרמב"ן), וכן אמר יהודה צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני, ר"ל וחל עלי חיוב היבום, והולידה ב' בנים צדיקים ע"י מצות היבום, ואף יהודה לא יסף עוד לדעתה, ומן היבום הזה יצאה המשפחה הקדושה מלכות בית דוד שתתכונן במהרה בימינו: