Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָעֵֽרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Welches Pfand soll ich dir geben? sagte er. Sie sagte: Dein Siegel und deine Schnur und den Stab, den du in der Hand hast. Er gab es ihr, kam zu ihr und sie empfing ihm.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Er sprach: Was für ein Pfand soll ich dir geben? Sie antwortete: Deinen Petschaftring, dein Tuch, und den Stab, den du in der Hand hast. Er gab es ihr, wohnte ihr bei, und sie ward von ihm schwanger.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Da fragte er: Was sei das Pfand, das ich dir gebe? Sie antwortete: Dein Siegelring, deine Schnur und dein Stab, der in deiner Hand. Da gab er sie ihr und kam zu ihr, und sie ward von ihm schwanger.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

ער שפראך וואס פֿיר איין פפֿאנד זאלל איך דיר געבען? זיא אנטוואָרטעטע, דיין פעטשאפֿטרינג, דיין טוך, אונד דען שטאב, דען דוא אינדער האנד האסט. ער גאב עס איהר, וואהנטע איהר בייא, אונד זיא ווארד פֿאן איהם שוואנגער.

Onkelos

וַאֲמַר מָה מַשְׁכּוֹנָא דִּי אֶתֵּן לָךְ וַאֲמֶרֶת עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁפָּךְ וְחוּטְרָךְ דִּי בִידָךְ וִיהַב לַהּ וְעַל לְוָתַהּ וְעַדִּיאַת לֵהּ

Raschi

חתמך ופתילך. עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁיפָּךְ – טַבַּעַת שֶׁאַתָה חוֹתֵם בָּהּ וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַּסֶּה בָהּ:

ותהר לו. גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Dein Siegel und dein Tuch חתמך ופתילך, deinen Ring und dein Tuch עִזְקָתָךְ וְשׁוֹשִׁיפָךְ (Onkelos); den Ring, mit dem du siegelst, und dein Tuch, mit dem du dich bedeckst.

Und sie wurde durch ihn Mutter, von Helden wie er, von Gerechten wie er (Bereschit Rabbah 85:9).

Biur von Moses Mendelssohn

חתמך ופתילך, עזקתך ושושיפך טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה, לשון רש"י, והרד"ק בשרשים שרש חתם כתב כי הוא הטבעת שחותמין בו הכתבים, וענין השרש הזה הוא ענין סגירה, ולפי שהחותם הוא סוגר הספר נקרא כן, וכן הקשירות שיעשה אדם על הדברים להסתירם נקראות חותם כמו שאמרו רז"ל חותמות שבקרקע מתיר, ולפיכך נקרא המשלים חותם כאלו הוא סוגר הדבר שאין בו עוד, וכן אמרו במשנה הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה, ולפיכך נקראת כתיבת העדים בספר חתימה כמו שאמרו עד שיאמר לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו, וזולת זה הרבה לפי שהעדים הם השלמת השטר וסגירתו שאין אחריהם דבר עכ"ל. ובשרש פתל כתב אשר אין צמיד פתיל (במדבר י"ט ט"ו), פירוש חתיכת בגד קטנה, ודומה לו בדברי המשנה פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה, וכמהו לפי דעתי חתמך ופתילך, ר"ל אדרתו או הצניף פעל ראשו, וכן דעת המתרגם שתרגם שושיפך, ותרגום וילט פניו באדרתו (מלכים א' י"ט י"ג), בשושיפיה, ותרגום המחלצות והמעטפות (ישעי' ג' כ"ב), כתונייא ושושיפיא וכו' עכ"ל. וכת' הרמב"ן ז"ל שהם סודרים קטנים יעטפו בהם הראש ויפרשו אותם הנכבדים על המגבעות והפארים אשר על ראשה, וזה המנהג עודנו היום בארצות המזרח · ויתכן עוד כי היה ליהודה חותם כצורת אריה או צורה אחרת ידועה במושלים, והיו בידו פתילים שבהם כצורה הניא לתייך בה, והמטה היה בידו כמשפט שליט ונוגש, כענין שכתוב מטה עז שבט למשול (יחזקאל י״ט י״ד), וכתיב לא יסור שבט מיהודה (לקמן מ״ט י׳), ואלה נתן בידה עכ״ל · והרשב״ם ז״ל פי׳ ופתיל אזור, וכת׳ שלשה כלים הללו מזומני׳ לתת כי אינן מלבוש :

Text herunterladen