Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da sprach Jehuda zu seiner Schwiegertochter Tamar: Bleibe Witwe in deines Vaters Hause, bis mein Sohn Schela groß sein wird; denn er dachte: er könnte auch wie seine Brüder sterben. Tamar ging und blieb im Hause ihres Vaters.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Jehudah sprach zu seiner Schwiegertochter Thamar: Bleibe als Wittwe in deines Vaters Haus, bis mein Sohn Schelah erwachsen sein wird; denn er dachte sich, er könnte auch sterben, wie seine Brüder. Thamar ging und blieb in ihres Vaters Haus.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Da sprach Jehuda zu seiner Schwiegertochter Tamar: Weile als Witwe im Hause deines Vaters, bis mein Sohn Schela groß ist. Denn er dachte: auch er könnte sterben, wie seine Brüder. Da ging Tamar hin und blieb im Hause ihres Vaters.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
יהודה שפראך צו זיינער שוויגערטאכטער תמר, בלייבע אלס וויטווע אין דיינעם פֿאטערס הויז, ביז מיין זאהן שלה ערוואכסען זיין ווירד, דען ער דאכטע זיך, ער קעננטע אויך שטערבען, וויא זיינע ברידער. תמר גינג אונד בליב אין אידרעס פֿאטערס הויז.
Onkelos
וַאֲמַר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלְּתֵהּ תִּיבִי אַרְמְלָא בֵית אָבִיךְ עַד דְיִרְבֵּי שֵׁלָה בְרִי אֲרֵי אֲמַר דִּלְמָא יְמוּת אַף הוּא כְּאָחוֹהִי וַאֲזָלַת תָּמָר וִיתִיבַת בֵּית אָבוּהָא
Raschi

כי אמר וגו'. כְּלוֹמַר, דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָהּ בְּקַשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בְדַעְתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ:

כי אמר פן ימות. מֻחְזֶקֶת הִיא זוֹ שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשֶׁיהָ (כתובות מ"ג):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Weil er dachte…, das heißt, er wehrte sie mit Stroh ab (gebrauchte einen Vorwand); denn er hatte nicht die Absicht, sie mit ihm zu verheiraten.

Weil er dachte, von dieser Frau ist bestimmt anzunehmen, dass ihre Männer sterben (Ketubot 43b).

Biur von Moses Mendelssohn

שבי, לשון המתנה ועכבה כמו ימים רבים תשבי לי (הושע ג' ג'), כלומר המתיני באלמנות. בית אביך, בא בחסרון בי"ת השמוש, וענינו בבית אביך כמו הנמצא בית ה' (מלכים ב' י"ח ט"ו), ולשון הרמב"ן וטעם שבי אלמנה בית אביך שתנהגי אלמנותיך שם עד יגדל שלה רמז לה התאבלי ולבשי בגדי אבל ולא תסוכי שמן כאשה חגורת שק על בעל נעוריה עד שיגדל שלה וייבם אותך כי כן המנהג במתיבמת כי היולא' וחפצ' להנשא לאיש זר לובשת בגדי אבל ימים מעט כפי המנהג ומתנחמת ולובשת שנים, ותכם בצעיף ותתעלף עד שתנשא לאיש, (הרמב"ן). כי אמר וגו', כלומר היה דוחה אותה בקש, שלא היה בדעתו להשיאה לו, כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו, כי מוחזקת היא זו שימותו אנשיה לשון רש"י. ולדעת הרמב"ן ז"ל ידע יהודה שאין על תמר אשם כלל, כי רחוק הוא בעיניו שלא שמע יהוד' כי בניו חטאו לה' וישלחם ביד פשעם, וכת' שהנכון שהיה שלה ראוי ליבם, אבל לא רצה אביו שייב' אותה ועודנו נער פן ימעט בה כאחיו אשר מתו בנעוריהם, כי נערים היו אין לאחד מהם שתים עשרה שנה, וכאשר יגדל וישמע למוסר אביו אז יתננה לו לאשה, וכאשר המתינה ימים רבים וראתה כי גדל שלה בעיניה והוא עודנו נער לאביו כי אין לו עשר שנים והיה ממתין לו עוד, אז מהרה תמר ברוב תאותה להוליד מזרע הקדש ועשתה המעשה הזה עכ"ל. וכן פי' ר"ע ספורנו. על גזזי, פי' אל גוזזי כמו ותתפלל על ה' (שמואל א' י'), וילך אלקנה הרמתה על ביתו (שם ב' י"א), ודומיהם רבים, כן פי' הראב"ע. ולפי דעתי יהי' באורו בחסרון מלה, וענינו ויעל לעמוד על גוזזי צאנו, ודרך הכתוב לומר כן על האדון המשגיח על פועליו או על הממונה עליהם, כמו ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים (רות ב' ה'), וכן פי' רש"י וז"ל, ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו עכ"ל. ולשון הרמב"ן ויעל על גוזזי צאנו, היה עולה שם תמיד להתנחם שישים לבו בצאן וישכח רישו, והוגד לתמר כי הוא עולה שם בכל יום תמיד, וארבה לו באח' הימים או שהיה יהודה גדול בארץ והיו מתקבצים לו שם לעשות משתה בעת הגיזה כמשתה המלך, והיו העניים הולכים שם והוגד להם טרם עלותו עכ"ל:

Text herunterladen