Die Torah - Die fünf Bücher Mose
למען הציל אתו. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם, אָמַר אֲנִי בְכוֹר וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן, לֹא יִתָּלֶה הַסֵּרָחוֹן אֶלָּא בִי:
Um ihn zu retten, der göttliche Geist bezeugt Ruben, dass er das nur sagte, um ihn zu retten, um hinzugehen und ihn von dort heraufzuholen; indem er sagte, ich bin der Erstgeborene und der Größte von allen, darum wird die Verfehlung nur mir zur Last gelegt werden (Bereschit Rabbah 84:15).
אל תשפכו דם, אל תהיו שופכים דם בידיכם, חלילה לכם, והכונה לראובן בכל זה היתה להצילו להשיבו אל אביו, והכתוב ספר מה שאמר להם ראובן ושמעו אליו, אבל דברים אחרי' אמר להם מתחלה שלא קבלו ממנו, כמו שאמר להם הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם (לקמן מ"ב כ"ב), וכאשר ראה שלא שמעו לעזבו אמר להם אם כן אל תשפכו דם בידיכם, ולא אמר דמו כי הראה עצמו שלא יאמר כן לאהבתו רק שלא יהיו שופכים דם, לימד אותם שאין עונש הגורם כעונש השופך דם בידיו • (הרמב"ן), ולי נראה שיתכן שלא השמיט הכתוב גם דבריו הראשונים, ומאמר לא נכנו נפש הוא מאמרו הראשון, וירצה בו לא נכנו כלל לא בידים ולא ע"י גרמא, וכשראה שלא שמעו לו, אז אמר להם אל תשפכו דם השליכו אתו וגו', ולכן חלקם הכתוב לב' מאמרי' • אל הבור הזה אשר במדבר, טעמו לאמר הנה הבור הזה עמוק ולא יוכל לצאת ממנו והוא במדבר ואם יצעק אין מושיע לו כי אין עובר עליו, וימות מאליו, כן פי' הרמב"ן • תשלחו, לשון הושטה • ולמען הציל אתו מידם, הכתוב מעיד על ראובן כי להצילו נתכוון כמו שמוכיח סופו, היתה כונתו לבא אח"כ ולהעלותו משם להביאו אל אביו, אמר אני בכור וגדול שבכולם לא יתלה הסרחון אלא בי, ותיבת למען בא על ויאמר שבראש הפסוק, ושעורו ויאמר אליהם ראובן (למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו) אל תשפכו דם וגו':