Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Es sprach Reuben zu ihnen: Vergießet kein Blut, werfet ihn in diese Grube, die in der Wüste ist, aber Hand leget nicht an ihn! Um ihn aus ihrer Hand zu retten, ihn zu seinem Vater zurückzubringen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Reuben sprach ferner zu ihnen: Vergießet kein Blut! Werfet ihn lieber in diese Grube, die in der Wüste ist; legt aber keine Hand an ihn; dieses sprach er, um ihn von ihrer Hand zu erretten, und zu seinem Vater zurück zu bringen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Reuben sprach zu ihnen: Vergießet kein Blut; werfet ihn in diese Wüstengrube, aber leget keine Hand an ihn. Um ihn aus ihrer Hand zu retten, ihn seinem Vater zurückzubringen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ראובן שפראך פערנער צו איהנען: פערגיסעט קיין בלוט! ווערפט איהן ליבער אין דיזע גרובע, דיא אין דער וויסטע איזט, לעגט אבער קיינע האנד אן איהן, (דיזעס שפראך ער) אום איהן פאן איהרער האנד צו ערדעטטען, אונד צו זיינעם פאטער צוריק צו ברינגען•
Onkelos
וַאֲמַר לְהוֹן רְאוּבֵן לָא תוֹשְׁדוּן דְּמָא רְמוֹ יָתֵהּ לְגֻבָּא הָדֵין דִּי בְּמַדְבְּרָא וִידָא לָא תוֹשְׁטוּן בֵּהּ בְּדִיל לְשֵׁיזָבָא יָתֵהּ מִידֵיהוֹן לַאֲתָבוּתֵהּ לְוַת אֲבוּהִי
Raschi

למען הציל אתו. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם, אָמַר אֲנִי בְכוֹר וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן, לֹא יִתָּלֶה הַסֵּרָחוֹן אֶלָּא בִי:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Um ihn zu retten, der göttliche Geist bezeugt Ruben, dass er das nur sagte, um ihn zu retten, um hinzugehen und ihn von dort heraufzuholen; indem er sagte, ich bin der Erstgeborene und der Größte von allen, darum wird die Verfehlung nur mir zur Last gelegt werden (Bereschit Rabbah 84:15).

Biur von Moses Mendelssohn

אל תשפכו דם, אל תהיו שופכים דם בידיכם, חלילה לכם, והכונה לראובן בכל זה היתה להצילו להשיבו אל אביו, והכתוב ספר מה שאמר להם ראובן ושמעו אליו, אבל דברים אחרי' אמר להם מתחלה שלא קבלו ממנו, כמו שאמר להם הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם (לקמן מ"ב כ"ב), וכאשר ראה שלא שמעו לעזבו אמר להם אם כן אל תשפכו דם בידיכם, ולא אמר דמו כי הראה עצמו שלא יאמר כן לאהבתו רק שלא יהיו שופכים דם, לימד אותם שאין עונש הגורם כעונש השופך דם בידיו • (הרמב"ן), ולי נראה שיתכן שלא השמיט הכתוב גם דבריו הראשונים, ומאמר לא נכנו נפש הוא מאמרו הראשון, וירצה בו לא נכנו כלל לא בידים ולא ע"י גרמא, וכשראה שלא שמעו לו, אז אמר להם אל תשפכו דם השליכו אתו וגו', ולכן חלקם הכתוב לב' מאמרי' • אל הבור הזה אשר במדבר, טעמו לאמר הנה הבור הזה עמוק ולא יוכל לצאת ממנו והוא במדבר ואם יצעק אין מושיע לו כי אין עובר עליו, וימות מאליו, כן פי' הרמב"ן • תשלחו, לשון הושטה • ולמען הציל אתו מידם, הכתוב מעיד על ראובן כי להצילו נתכוון כמו שמוכיח סופו, היתה כונתו לבא אח"כ ולהעלותו משם להביאו אל אביו, אמר אני בכור וגדול שבכולם לא יתלה הסרחון אלא בי, ותיבת למען בא על ויאמר שבראש הפסוק, ושעורו ויאמר אליהם ראובן (למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו) אל תשפכו דם וגו':

Text herunterladen