Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואלה המלכים וגו'. שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):
Und das sind die Könige… es waren acht; und ihnen entsprechend stellte auch Jaakob auf, in deren Tagen die Herrschaft Esaws aufgelöst war; nämlich: Schaul und Ischboschet, David und Schelomo, Rechabeam, Abija, Asa, Joschaphat; in den Tagen seines Sohnes Joram aber heißt es (II Kön. 8,20), »in seinen Tagen empörte sich Edom gegen die Herrschaft Judas und setzte einen König über sich ein«; in den Tagen Joschaphats dagegen steht, (I Kön. 22, 48) »ein König war nicht in Edom, ein Statthalter war König«.
ואלה המלכים וגו' , כתב הראב"ע יש אומרים כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה,כי חשבו כי לפני מלך מלך הוא שאול ולא ידע זאת משה כ"א בנבואה , וע"ש שהביא דעת היצחקי (הוא יצחק בן ישוש הספרדי) , ומה שטען עליו , וסוף דבריו, והאמת שפי' לפני מלך מלך על משה מלך ישראל, וכן כתוב ויהי בישרון מלך (דברים ל"ג ה') עכ"ל · וכן כתב הרשב"ם וז"ל לפני מלך מלך , לפני משה שהושיע את ישראל , כל שרי עם ועם קורא מלך, כי עד דוד מצאתי ביוסיפון אחרי אילו המלכים קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה עכ"ל , אבל אין ראייתו מכרחת, כי מה ענין אלו המלכים שהם מלכי בני כתים בבקעת כנפניא אל מלכי אדום בארץ שעיר ואין שמותם כשמותם ולא שנות מלכותם כשנותיהם, כי המלך הראשון לבני כתים היה צפו בן אליפז, ומלך חמשים שנה ואחריו יאניוס חמשים שנה ואחריו לטינוס מ"ה שנה, ואחריו אביאנוס ל"ח שנה, ואחריו לטינוס חמשים שנה כמוזכר ביוסיפון וגם בס' הישר , ומלכי אדום הם אלו הנזכרים בכתוב בשמותם , גם שנות מלכות כל אחד משונה במספר מהם , גם התחלת מלכות אדום היתה זמן רב קודם התחלת המלכות לבני כתים, כי צפו המלך הראשון התחיל למלוך בשנה האחרונה לחושם מלך אדום שהוא המלך השלישי לאדום ובשנת הששים להתחלת מלכותם כפי המסופר בס' הנזכר , אבל האמת כפירושו כי לפני מלך מלך הוא משה , ולשון הרמב"ן ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום , נכתב זה להגיד כי נתקיימה בו ברכת יצחק שאמר לו ועל חרבך תחיה (לעיל כ"ז מ') , כי גברו על בני שעיר החרי ומלכו עליהם בארצם וכו' , ולפני מלך מלך ימים רבים קודם, ואין טעם לפני מלך מלך שנמשכה מלכות אלה עד מלכות ישראל , אבל לאמר כי אז לא תהיה להם מלכות לקיים ואת אחיך תעבד (שם) · ויתכן שאלו כולם בימי משה כבר עברו כי היו זקנים בעת שהמליכו אותם ולא יאריכו ימים עכ"ל · וגם זה נכון , אבל כולם מתנבאים כי לא פורש בכתוב מתי מלכו וכמה שנים מלכו בכלל וכמה שנים מלך כל אחד בפרט , והראב"ע אמר כי שני אלה המלכים קרובים לשני מלכי ישראל , ובעל אהל יוסף מפרש דבריו ואמר כי ת' שנה לגלות מצרים התחילו משנולד יצחק, ויצחק בן ששים שנה בשנולד עשו ורז"ל דרשו שיעקב ועשו מתו ביום אחד, והנה היו ימי עשו קמ"ז שנה ולא מלכו בניו רק אחר מותו, והנה קמ"ז וס' הם ר"ז, נחסרו מן ת' נשארו רק קצ"ג מעת מות עשו עד יציאת מצרים שהוא עד ימי משה כאשר יפרש , ושנות מלכי ישראל שהם מלכי שומרון עלו ר"ן שנה עכ"ל · ואין לחשבון הזה יסוד ועיקר כלל , כי מנין לו שתיכף בשנת מות עשו המליכו מלך עליהם, אולי היו עוד חמשים או מאה שנה תחת ממשלת האלופים , ואח"ז לאיזה סבה (שלא נודעה לנו כי לא פורש) הוצרכו להמליך עליהם מלך , והנכון לשמוע בזה אל הסופר הקדמון מכל המפרשים הנ"ל המאיר עין כל משכיל בכמה דברים סתומים ופסוקים קצרים בתורה , וגם בכמה ספורים שבתורה אשר לא הודיעם בהם רק רמז מועט (להיות שאינם עיקריים של כוונת התורה) כמו ענין חנוך בן ירד שאמר הכתוב ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים (שם ה' כ"ד) , ולא נזכר בו מיתה רק לקיחת האלהים כלשון הכתוב אצל אליהו הנביא , כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך (מלכים ב' ב' ג') , ובלי ספק פקודת כל האדם לא נפקד עליו , אך עלתה עליהם במדרגה כאשר קבלו חז"ל והודיעונו בקוצר דבריהם כי עלה בסערה השמימה כאליהו ז"ל כמבואר במדרשים , אך לא הודיעו כל אודותיו , ובעל הספר הזה ספר בארוכה כל אודותיו ומנהגיו עד שישפוט כל משכיל כי הי' ראוי לכל אותו הכבוד על פי מדותיו ומעשיו, וכן קבלו חז"ל שאברהם הושלך לכבשן האש ע"י נמרוד ואין בזה אפי' רמז במקרא , ובעל הספר הזה ספר דבר זה בארוכה , וכן מענין מלכות משה בארץ כוש ארבעים שנה שסופר בס' הזה בארוכה, ומביאו בעל הילקוט וגם יב"ע תרגם כן פסוק על אדות האשה הכשית וגו' , לא נזכר בתורה רק רמז קטן על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח (במדבר י"ב א'), ומפרשי הפשט בעבור שימאנו לקבל ספור חדש אשר לא נזכר במקרא עם שזכרוהו חז"ל במדרשים , יתחכמו לפרש ע"פ הפשט הנראה בעיניהם , ובאשר להם הדרך יצא להם פשט הכתוב לפעמים באופן ממושך וממורט , ולכן ראוי לקבל הספורים ההם (אם אינם מכחשים הדעת הנכונה , או האמונה , או קבלת חז"ל במצות) בסבר פנים יפות , כאשר הארכתי בזה בפ' בהעלתך בפסוק ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות וגו' , ונראה שגם חז"ל נשקפו אל הספר הזה וממנו הוציאו מלין בספורים ההם , אך קיצרו בהם וסמכו עליו , ובהיותי אני הכותב שוקד להסתכל בספר זה , ובפרט במקומות רבים שהם קשי ההבנה , ומפרשי הפשט לא ימצאו ידי חובתם בהם ונלאו אל הקיר , בעבור שנעלם מהם הסיפור שחסר או שקצר הכתוב , וע"פ ספור הספר הזה דברי הכתוב הולך ואור עד נכון היום , ואמרותיו אמרות טהורות בלי לחץ ודוחק כלל , ולכן קרבתיו אלי להיות סמך לבאורי וסעד לפירושי , והנה קצר הכתוב בספורי מלכי אדום ולא זכר בכמה שנים מלך כל אחד, ומלחמות שנלחם כל אחד מהם, ובאיזה מהן נצח או נוצח, ועם איזה מלכים נלחמו , כי אינם מעניני התורה , והפרשה הקטנה הזאת לא נכתבה רק להודיע שנתקיימה לעשו ברכת יצחק כמ"ש הרמב"ן ז"ל , אולם בס' הישר הזה סופר בפרטות מתי התחילה מלכותם, וע"י איזה סבה בחרו להם מלך ולא התנהגו ע"פ האלופים כמקדם, ומדוע הסכימו להמליך עליהם איש נכרי דוקא,וסבת מלחמתם עם בני שעיר החרי שהיו עיקרי יושבי הארץ ושלהם היתה, ומדוע השמידו' אחר שנעשו קרוביהם ע"י שהתחתנו עמהם , גם סופר בו שנות מלכות כל אחד ומלחמת כל אחד עם איזה אומות והסבה שבטלה מלכותם, ועל ידי מי בטלה, וע"י ספוריו בהם כמה ספקות בתורה יותרו , ורכסים יתישרו , כאשר יבוא עוד בביאורי , וכדי שלא לצאת מכוונת החיבור הזה לא אעתיק את דבריו לאריכתם , והרוצה לעמוד עליהם יעיין בספר ההוא כי הוא מצוי ביד כל אדם וימצא מרגוע לנפשו · והנה על כי הספורים הנזכרי' שם מלכו כל המלכים האלה רל"ה שנה , ולפני מלך מלך לבני ישראל פירושו לפני משה , ואף שהדד האחרון מלך בימי משה ועוד חמש שנים אחריו , מ"מ הואיל והתחיל למלוך ג' שנים קודם שמלך משה שייך שפיר אשר מלכו לפני , כי מלת מלך תובן לפעמים על התחלת המלוכה ולפעמים על כל שני המלכות, כמו ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא על יהודה (ר"ל התחיל למלוך) וארבעים ואחת שנה מלך בירושלים (ר"ל נמשכה מלכותו) (מלכים א' ט"ו ט' וי') , ורבים כן, ועל כרחנו צריכים אנו לומר כי לפני מלך מלך אין פירושו דוקא על כל שנות מלכותם, דהיינו שבטלה המלכות מהם קודם שמלך משה , כי בכתוב מפורש וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום (במדבר כ' י"ד) , וזאת היתה אחר מות מרים בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, ובאותה השנה מת משה, והי' אז עדיין מלך באדום :
לפני מלך וגו׳. Esaus Geschick entwickelt sich nach den natürlichen Kausalitätsverhältnissen des "Schwertes". Während Jakobs Nachkommen noch in ägyptischer Sklaverei schmachteten und ihnen noch nicht der erste Führer in Mosche erstanden war. blühte schon Edom als Staat mit einer ganzen Reihe königlicher Dynasten. Ein Gegensatz, auf den Josua 24, 4 hinweist: ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים!