Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ותמת דבורה. מָה עִנְיַן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, שָׁלְחָה דְבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַדֶּרֶךְ; מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ:
מתחת לבית אל. הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר:
תחת האלון. בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה, וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ אַלּוֹן. וְאַגָּדָה, נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה (בראשית רבה), וְאַלּוֹן בִּלְשׁוֹן יְוָנִי אַחֵר, וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ הַבְּרִיּוֹת כֶּרֶס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִרְסְמָהּ:
Und Debora starb, wie kam es, dass sich Debora im Hause von Jaakob befand? Nur, weil Ribka zu Jaakob gesprochen hatte, (27, 45) »ich werde schicken und dich von dort holen«, hatte sie Debora zu ihm nach Padan Aram geschickt, dass er von dort weggehe; und sie starb auf dem Wege; aus den Worten von R. Mosche Hadarschan habe ich dies gelernt.
Unterhalb Betels מתחת לבית אל, die Stadt lag auf dem Berge; und sie wurde zu Füßen des Berges begraben.
Unterhalb der Ebene תחת האלון, am unteren Saume der Ebene; es war eine Ebene in der Höhe auf dem Abhang des Berges, und das Grab war unten; die Ebene von Betel nannte man אלון. Die Aggada sagt, dort erhielt er die Nachricht noch von einer anderen Trauer; es wurde ihm nämlich berichtet, dass seine Mutter gestorben sei (Bereschit Rabbah 81:5), אלון bedeutet im Griechischen ein anderes ἄλλον; darum aber verheimlichte man den Tag ihres Todes, damit die Menschen nicht den Mutterschoß, aus dem Esaw hervorgegangen war, verwünschten; und deshalb hat ihn auch der Vers nicht mitgeteilt (Tanchuma).
ותמת דבורה, מה ענין דבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם (שם כ״ז מ״ה), שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך, מדברי רבי משה הדרשן למדתיה · (רש״י), והרמב״ן השיב עליו באמרו שרחוק הוא שתהיה הזקנה השליח שתשלח אמו ליעקב, ולכן פי׳ באופן אחר ע״ש · אבל בס׳ הישר סופר כדברי ר׳ משה הדרשן, אך לא כאשר אמר הוא שבעת היא נשלחה, אבל כבר היתה בבית יעקב זה שמונה שנים, כי בעת שנולד יוסף שהי׳ אז יעקב בן צ״א שנה, ואז נשלמו י״ד שני עבודתו בשתי בנותיו, שלחה רבקה את דבורה בת עוץ בן נחור מינקתה ושני אנשים מעבדי יצחק אל יעקב לשוב אל יצחק אביו, ויעקב השכיר את עצמו לעבוד בבית לבן עוד שש שנים בשכר הצאן, וכאשר ראו עבדי יצחק כי לא שב יעקב חשבונו אל יצחק , אך דבורה נשארה שם עם נשי יעקב ועם בניו בחרן , עד כה ספורו · ואולי שלחה אליו רבקה את דבורה בידעה שיש לו בנים קטנים י"ב והגדול שבהם לא הי' אז עדיין בן ז' שנים , כדי שתהי' לו לעזר בגודל בניו הקטנים ולהיות להם לאומנת , כמו שכתב גם הרמב"ן לפי דרכו , וכתב עוד הרמב"ן וז"ל, לא ידעתי למה נכנס הפסוק הזה בין ויקרא למקום אל בית אל ובין וירא אלהים אל יעקב עוד, והפסיק בענין אחר שהיה בבת אחת ובמקום אחד, כי יעקב בבאו לוזה הוא בית אל בנה מזבח, וקרא למקום אל בית אל, ונראה לו האלהים שם ויברך אותו, ולמה הושם הכתוב הזה בתוך ענין אחר , והקרוב מה שאמרו רבותינו שירמוז למיתת רבקה, ולכן קרא שם המקום ההוא אלון בכות, כי אין בכי ואנקה על המינקת הזקנה שיקרא גם המקום עליו, אבל יעקב בכה והתאבל על אמו הצדקת אשר אהבתהו ושלחה אותו שם ולא זכתה לראותו בשובו , ולכן נגלה אליו האלהים וברך אותו לנחמו כאשר עשה ליצחק אביו אחרי מות אברהם, ובשניהם אמרו חכמים ברכת אבלים ברכו, והיא לזה מה שאמור למטה ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע, ואלו היתה רבקה שם היה מזכיר אל אביו ואל אמו, כי היא השולחת אותו שם והגורמת לו כל הטובה, ויצחק בעצתה צוה אותו ללכת שם עכ"ל · תחת האלון , א"ת בשיפולי מישרא , וכ"ת יב"ע , וכן פי' רש"י לפי פשוטו , הנה פתרו אלון בפתח האל"ף כמו אלון בצירי שענינו מישור כמו אלוני ממרא , וכתב רש"י לא שאלון פירושו מישור רק שמישור של בית אל היו קורין לו אלון , ולפ"ז לא תרגמו אנקלוס ויב"ע המלה רק ענינה, כי שם העצם לא ישתנה בארמי , ועיין מ"ש בפ' לך לך (לעיל י"ב ו') , ואלון בכות ת"א ג"כ מישר בכותא , אבל יב"ע תרגם אוחרן בכיותא, והוא ע"פ דרש האגדה מב"ר שהביא רש"י שנתבשר שם באבל שני שהוגד לו על אמו שמתה , אולם בתרגום ירושלמי מתורגם תחות בלוטא, וקרא שמיה בלוט בכותא, וכן באלה ובאלון (ישעי' ו' י"ג) , אלונים מבשן (יחזקאל כ"ז ו') , תחת אלון ולבנה (הושע ד' י"ג) , תרגם שם יב"ע בלוטא , בלוטין , והוא הנקרא בערבי ג"כ בלו"ט , ובלע"ז גאנד"א , (ר"ל הפרי נקרא בלשון איטאלי' גיאנ"די והיא מאכל חזירים ובני אדם אוכלים אותו בשעת הדחק) ,ובל"א (אייכלין) , והערמון נקרא בערבי ש"ה בלו"ט כלומר מלך האלונים והוא הערמון · אלון בכות . לא נכתב אלא מפני שכל המקומות שהלך יעקב בחזרתו הולך ומפרש , פנואל , סכות, אל אלהי ישראל , שכם , עירו של שכם , לוזה , אל בית אל , אלון בכות , בית אל השני שאמר וירא אלהים אל יעקב עוד , בית לחם , אפרת , מגדל עדר · (הרשב"ם כ"י על קלף ובנוסח הדפוס חסר) · בכות , שם מענין בכיה :
Wieso diese, jedenfalls hochbetagte Frau, sich in Jakobs Begleitung befunden, ist nicht angegeben. Ob sie, wie einige vermuten, von Rebekka mit einer Botschaft an Jakob gesandt, oder ihm aus Labans Hause gefolgt war, um das einstige Kind ihrer Pflege noch einmal wieder zu schauen, wie רמב"ן vermutet, lässt sich eben nur vermuten. Der Name des ihr Grab überschattenden Baumes zeigt jedenfalls die Pietät Jakobs für seine Mutter, die er selbst in ihrer betagten Amme also geehrt, daß er deren Verlust schmerzlich beweinte.