Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אני אל שדי. שֶׁאֲנִי כְדַי לְבָרֵךְ, שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי:
פרה ורבה. עַל שֵׁם שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ:
גוי. בִּנְיָמִין:
גוים. מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִיּוֹסֵף, וְהֵם בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים (בראשית רבה):
ומלכים. שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין (בראשית רבה), שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ (וּפָסוּק זֶה דְּרָשׁוֹ אַבְנֵר כְּשֶׁהִמְלִיךְ אִישׁ בֹּשֶׁת, וְאַף הַשְּׁבָטִים דְּרָשׁוּהוּ וְקֵרְבוּ בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה (שופטים כ"א), וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא הָיָה עוֹלֶה מִן הַשְּׁבָטִים לֹא הָיָה הַקָּבָּ"ה אוֹמֵר לְיַעֲקֹב וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ:
גוי וקהל גוים. שֶׁגּוֹיִם עֲתִידִים בָּנָיו לְהֵעָשׂוֹת כְּמִנְיַן הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם ע' אֻמּוֹת, וְכֵן כָּל הַסַּנְהֶדְרִין שִׁבְעִים; דָּבָר אַחֵר שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לְהַקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כַּגּוֹיִם בִּימֵי אֵלִיָּהוּ):
Ich bin der allmächtige Gott, ich bin imstande, zu segnen, weil aller Segen mein ist.
Sei fruchtbar und vermehre dich, (Bereschit Rabbah 82:4) ist darauf zu beziehen, dass Benjamin noch nicht geboren war, obschon seine Mutter bereits mit ihm bedacht worden.
Ein Volk, Binjamin.
Von Völkern, Menasche und Efraim, die von Josef abstammen sollten und die zur Zahl der Stämme gehören.
Und Könige, Schaul und Ischboschet, die vom Stamme Binjamin waren (Bereschit Rabbah 82:4), die noch nicht geboren waren. (Diesen Vers deutete Abner, als er Ischboschet zum König machte; und auch die Stämme deuteten ihn und vereinigten sich wieder mit Binjamin; so heißt es (Richt. 21, 1), »keiner von uns soll seine Tochter Binjamin zur Frau geben«; dann aber sagten sie wieder, wenn ihm bestimmt wäre, aus der Mitte der Stämme zu verschwinden, so hätte der Heilige, gelobt sei Er, nicht zu Jaakob gesprochen, Könige werden aus deinen Lenden hervorgehen.
Volk und Versammlung von Völkern; denn zu Völkern sollten seine Kinder werden gleich der Anzahl der Völker, das sind siebzig Nationen; und ebenso bestand das ganze Sanhedrin aus siebzig. Eine andere Erklärung: seine Kinder würden gleich den Völkern auf verbotenen Opferhöhen darbringen, nämlich in den Tagen von Elijahu. Alter Raschitext.)
אני אל שדי , שאני כדאי לברך שהברכות שלי · פרה ורבה, על שם שעדיין לא נולד בנימין ואעפ"י שכבר נתעברה ממנו · מחלציך הם המתניים , ולשון ר"ע ספורנו אנשים הגונים למלכות ולא תצטרך לתת עליך איש נכרי כענין במלכי אדום שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר וזולתם עכ"ל · את הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה , כאשר נתתי להם כן אתנה לך, ירמוז זה לשבועה כי להם נתנה לשבוע' שלא יגרו' החטא אבל לא (נ"ל שצ"ל לו) נתנה מתחלה בלא שבוע' וזהו שאומ' בכל מקו' אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב, או שיהיה הכפל הנבואה לו לשבועה כאשר פירשתי כבר (לעיל כ"ו ג') (הרמב"ן) · לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ , אתננה באורו מתנה לבד שתהי' הארץ שלו עם שלא יכבשה עדיין באופן שאם יוכל לכבשה אז ירשנה אינה גזל בידו כי שלו היא , ואתן פירושו הנתינה ממש לרשות המקבל אחר שיכבשה, כי שרש נתן יסבול ב' הפירושי' הנזכרים , ומעתה יהי' ולזרעך אחריך וגו' באור על לך אתננה, ור"ל לך אני נותנה שתהי' שלך , ולזרעך אחריך אתן את הארץ שיכבשוה ממש , ותבין כוונת המתרגם האשכנזי שתרגם אתננה (געבן) ואתן (איין געבן) , גם הוסיף מלת (נעמליך) :
גוי וקהל גוים, das Volk, das von ihm stammen wird, soll nach außen eine Einheit und nach innen eine einheitlich gesammelte Vielheit werden. Jeder Stamm soll eine gesonderte Volksindividualität repräsentieren. Das Jakobsvolk, das als "Jisrael" die alles irdisch Menschliche siegreich durchdringende und gestaltende Gotteskraft den Völkern offenbaren soll, soll darum nicht eine einseitige Erscheinung bieten, sondern als Mustervolk in nuce die verschiedensten Völkererscheinungen darstellen. Es soll in seinen Stämmen das Kriegervolk wie das Handelsvolk, das Volk des Ackerbaus, wie das der Wissenschaften usw. zur Darstellung bringen, auf daß die Wahrheit durch die Welt hin leuchte, daß die Hingebung und Heiligung des Menschenlebens im Gottesbunde seines Gesetzes durch keine besondere Berufsstellung und Völkereigentümlichkeit bedingt, sondern die ganze Menschheit in aller ihrer Mannigfaltigkeit berufen sei, den von Israel gelehrten einen einheitlichen Gottesgeist in sich aufzunehmen und die ganze Mannigfaltigkeit der Menschen- und Völkerindividualitäten zu einem einheitlichen Gottesreiche zu gestalten. Da dürfte denn auch das ולזרעך אחריך אתן את הארץ mit dem Siporno heißen: und deinem dir nachfolgenden Samen werde ich einst die Erde geben — wie וצדיקים יירשו ארץ — es wird ihnen und dem von ihnen in treuer Nachfolge bewahrten geistigen und sittlichen Vermächtnis dereinst die ganze Erde zufallen. (Jes. 2, 3.)